אני אוהבת לקרוא פוסטים, מאמרים ולצפות בהרצאות של Simon Sinek.
אפשר להגיד שהוא אחד האנשים המשפיעים היום בתחום של תקשורת בין אישית, מנהיגות ויחסים בין אישיים.
אני רואה בו כמנטור, הוא השפיע וממשיך להשפיע מאוד על דרך החשיבה שלי בנוגע לניהול מערכות יחסים, עבודה עם אנשים ושיח עם מעסיקים, מנהלים.
אחד הדברים החשובים ששמעתי אותו אומר פעם – "אם אתה לא מבין אנשים אתה לא יכול להנהיג אנשים"
חשבתי עד כמה המשפט הזה עוצמתי, עד כמה הוא נכון כל כך. להנהיג אנשים בכל תחום לאו דווקא בעולם התעסוקה, גם בזוגיות, משפחה, חוגים חברתיים וכו'.
היכולת להבין אנשים אינה מובנית מאליה, היא לא פשוטה כמו שזה נשמע. נהפוכו, היא מורכבת מאוד, אבל ברגע שסיגלת לעצמך את היכולת הזו אז נתת לעצמך את המתנה הטובה ביותר שיכולת לקבל, כי בסוף הכל כמעט בחיים מסתכם ביחסים. באדלר הם אומרים ש"בחיים זה הכל יחסים"
ולמה הזכרתי את אדלר? לפני שנתיים בערך החלטתי שאני רוצה ללמוד הנחיית קבוצות, אז הלכתי ללמוד אצל אחד הטובים בתחום- מכון אדלר (גילוי נאות- לא סיימתי את לימודיי כי הבנתי בשלב מאוד מוקדם של הלימודים שאולי אני רוצה להיות מנחת קבוצות אבל לא של הורים ולכן עזבתי)
אחד השיעורים החשובים והמשמעותיים בחיי היו באדלר במסגרת קורס מבוא.
בקורס הזה למדתי על הקשבה. הקשבה אמתית, סובייקטיבית. קוראים לזה: "אומנות ההקשבה" ותאמינו לי אחרי שהתנסיתי בזה, זו אכן אומנות!
ולמה זו אומנות? כי היכולת להקשיב אינה נחלת רובנו מעצם היותנו אנשים אני חושבת. כשמישהו מדבר ותחשבו רגע על עצמכם בסיטואציה של הקשבה לחבר, לבן הזוג, משפחה קרובה, קולגה לעבודה, ילד שלכם, לא משנה מי, האם כשהוא מדבר אתם באמת מקשיבים הקשבה מלאה, אמפתית, ערנית, ממוקדת רק בו או שמהר מאוד הראש שלכם מתרוצץ והמחשבות מתחילות לנדוד או שאתם קוטעים אותו באמצע סיפור ומשליכים על עצמכם ומספרים שקרה לכם בדיוק אותו הדבר או שאתם מכירים מקרה דומה ופתאום מבלי לשים לב השיחה עברה אליכם ועליכם.
ואם זה לא קרה לכם לפחות פעם אחת בחייכם אז כנראה הבעיה היא רק אצלי. ואם אתם מזדהים או מבינים על מה אני מדברת אז תבינו למה כתבתי שלהקשיב זו אומנות.
עכשיו מעבר להקשבה האמתית לאדם שמולכם בואו נדבר על סובייקטיביות ומה כוונתי?
כוונתי היא להקשבה נטולת ביקורת, חריצת גורלות, סטריאוטיפית ואפילו יותר מזה הקשבה מתוך הבנה
שאדם בחר לפעול בדרך מסוימת מתוך פרשנות של עולמו הפנימי, מתוך סיבות שאנחנו כלל לא מודעים אליהן, ויכול להיות שסיבותיו אכן מוצדקות, אבל אנחנו…. מה אנחנו עושים או כבר עשינו במהלך ההקשבה? שפטנו אותו, הסקנו מסקנות ונאטמנו מבלי לתת לו ההזדמנות, מבלי להקשיב באמת לאדם. מה היו הסיבות לבחירות שלו, לפעולות שלו.
הקשבה והקשבה סובייקטיבית מתוך הבנה כי אנחנו לא מכירים את הפרטים ואת השתלשלות העניינים משמעה יכולת מדהימה לא לשפוט ולחרוץ גורלות, לא לקפוץ ולהסיק מסקנות אלא באמת לתת הזדמנות לאדם שמולנו לפרוס בפנינו סיפור שאולי יפתיע אותנו ואולי לא אבל זה לגמרי שלו.
ואני כמגייסת לפעמים מצליחה להקשיב ולפעמים נכשלת ומסיקה מסקנות אבל אני מודעת לכך והמודעות הזו חשובה עד מאוד כי גם אם לא אצליח במאה אחוזים לנטרל מחשבות ודעות (כי בינינו אף אחד באמת יכול לעשות כן) אבל אהיה מודעת למתרחש ולמחשבות שלי, אצליח לשמוע דברים נפלאים, להקשיב באמת מתוך ראייה את האחר והתמקדות בו.
בעבודה הזו שלי אני לומדת המון על עצמי ועל אחרים ומשתפרת ומשתנה בכל יום מחדש כי אנשים זו העבודה שלי ואני אוהבת אנשים.
הקשבה אמיתית דרכה אני לומדת על האדם שמולי, דרכה אני מצליחה לשמוע דברים שאינם נאמרים
דרכה אני יכולה להבין בין השורות, לגלות יותר אכפתיות ולעיתים גם להשפיע ולעזור לאדם שמולי, כי הצלחתי לשמוע באמת למה הוא זקוק.
עד הפעם הבאה, שלכם בהקשבה מלאה
נעמה