היא הגיעה לגיל המעבר, הגיל שההחלטות הן מעבר ליכולת שלי…. היא בת 3.5 ויודעת בדיוק מה היא רוצה! כולל פרטי לבוש שנראים לרוחה אבל לא לרוחי . ולמי יש עצבים להתחיל את הבוקר עם לחץ דם גבוה ודפיקות לב מואצות? ואני כמו הרבה אחרות וטובות נכנעת לסטיילינג האישי שלה (עד לדרישה שלה ללבוש בגד ים וכפכפים בגשם כי היא רצתה לשחות לגן )
יום ראשון: אמאאאאאאאאאאאאאאאא, אני רוצה את שמלת הנמר בסגנון רחוב אלנבי + עליות הכביש העוקף בנצרת עילית (לא. לא אני קניתי!!!) באותו הרגע אני קוראת לטוי שיטרוף את השמלה אבל היא גוברת עליו ונשארת בחיים. מלבישה לה את השמלה והיא שמחה וטובת לב מסתובבת ואומרת לי אמא את רואה השמלה מסתובבת?! ולי מסתובב הראש וסחרחורת קשה תוקפת אותי מדוגמת הבד. יוצאות לכיוון הגן ואני מכחישה קשר לילדה הנמרה שרצה וטורפת את הרחובות. איזה בושות!!!!
יום שני : בוקר טוב תיתי, היא קופצת כמו איילה על המיטה – אמאאאאאאאאאאאא אני רוצה את השמלה הורודה ושתי עצמות. חונטת אותה בגרביון צמר ורוד, מלבישה לה את שמלת הפוטר הורודה, קולעת לה שתי עצמות בשיער ובודקת באפליקציית האוטובוסים מתי האוטובוס הקרוב למאה שערים…. מקפיצה אותה לגן והיא חוזרת אחה"צ בדרישה לכיור חלב/בשר וממני מבקשת להתחיל לשמור נידה (ואני שואלת את עצמי בתוך תוכי מי ראה בולבול לאחרונה ועל איזו שמירת נידה הילדה מדברת?).
יום שלישי: היא מתעוררת בעצבים גבוהים. אני מרגיעה אותה בבקבוק סוקו ובממתק מגולגל (גלילית) מדליקה את הטלוויזיה והיא צופה בתכנית המופת "דורה והעיר הגדולה" בפרק הידוע שדייגו בוגד בה עם בני השור… אחרי הפרק היא נסערת ודורשת ממני את חליפת האיומים – טייץ שחור עם עיטור של ניטים סוודר שחור עם כוכב ומעיל עור שחור. חובשת לה קסדה והיא נותנת גז על האופנוע החשמלי ( של זק"א) שדודה צילה קנתה לה היא מפעילה את הצ'קאלקה ומודיעה לכולם שהמלכה והמלקה הגיעה לגן .
יום רביעי: קור אימים בחוץ ואני מעירה אותה לקולו של מדחס המזגן. האוויר קפוא בחוץ וכך גם מדד עצבי הבוקר שלה …. היא מתעוררת לבוקר בריטי מושלג עם נימת קלאסיות בפיה ומבקשת כמו מלכת אנגליה בנימוס יתר ללבוש את שמלת הבלרינה שלה. מורחת עליה גרביון צמר עם דוגמת נעלי בלט מלבישה אותה בשמלת הטול ומותחת לה תסרוקת עגבניה בשיער (לשניה היא הפכה לסינית ועצמות הלחיים שלה הפכו גבוהות ). ועל קצות האצבעות אנחנו מתקדמות לגן, הגענו אחרי שעתיים וחצי וכשהגענו היא לא שכחה להופיע ולהרביץ ריקוד בטן מצרי אותנטי לילדי הגן (חלק מהם גם זרקו עליה שטרות מהמונופול).
יום חמישי: היא אצל אבא שלה, שהוא ישבור את הראש (הסטייליסטית קיבלה יום חופש).
יום שישי: איזה יום יפה, היום של אמא ואבא שבת. מלבישה אותה כמו כלה בשמלת קצפת לבנה ולא שוכחת לתקוע לה בשיער פרח לבן מפלסטיק שרוסס במטהר אויר בריח שושן צחור (הכי פאקינג בית שימוש). שולחת אותה לגן והיא מסנוורת את כל הולכי הרחוב מהלובן, כשאני מגיעה לאסוף אותה בצהריים אני לא מזהה אותה כי השמלה הפכה לחומה שחורה והפרח נבל וקיבל ריח של ביוב בעקבות משחק חופשי בחול + ציור בצבעי גואש + והרמת כוסית של מיץ ענבים ואני לרגע נתקפת בחששות עזים המכרסמים בי שהגננת שלחה אותה לנקות ארובות לקראת השבת….. מחזירה אותה הביתה ומכניסה אותה לאמבטיית כלור + חומצת מלח להורדת הכתמים.
יום שבת : איזה כיף יום שבת , זה היום של הציבמה (ככה היא קוראת לפיג'מה) !!!!