בת 35, אמא לשתי בנות קטנות, גרושה טרייה, יושבת במשרדי שבקומה הגבוהה במגדל התיכון בת"א, צופה בהמוני האנשים הנעים ברחוב ולא מבינה היכן אני ומה אני עושה.
כלכלנית ועו"ד בעלת תואר שני במנהל עסקים. משרה בכירה במרכז השלטון המקומי. מופיעה לעיתים בכנסת ישראל ובוועדות מקצועיות שונות, כותבת מאמרים בנושאי כלכלה שונים.
לכאורה, מקום עבודה נפלא, משכורת מצוינת, שעות עבודה נוחות. אנשים ברובם נחמדים אבל על אף שלא עשיתי דבר מיוחד כלשהו, חוזרת הביתה עייפה ונטולת אנרגיות וזה בא כמובן על חשבון משפחתי האהובה. אתם בטח מכירים את ההרגשה הריקנית הזו, איך לא?
שם התחיל המהפך האישי שלי. לאחר קריאת ספרו של רוברט קיוסאקי "אבא עשיר אבא עני" (מי שלא קרא חייב לרוץ ולקרוא עוד היום!). התחלתי להבין את המשמעות האמיתית של החיים. התעמקתי והבנתי עד כמה אנחנו עבדים של החיים. איך כולנו שוחים באותו זרם בלי בכלל לדעת לאן הדרך מובילה. היה לי כבר אז ברור שחיי עומדים להשתנות. עדיין לא ממש ידעתי איך. התחלתי לקרוא ספרים רבים בנושא ואף ללמוד איך מרוויחים הכנסה פאסיבית באמצעות נדל"ן, שוק ההון, אינטרנט, עסקים ועוד. הייתי בקורסים רבים בנושא העצמה אישית ועשיתי מהפך אמיתי בכל תחום אפשרי בחיי.
זה קרה לפני כ 12 שנים. עזרתי אומץ ועזבתי את מקום העבודה לאחר 8 שנות עבודה. הרגשתי שאני נמצאת באיזשהו מרוץ, "מרוץ עכברים" שלא מוביל אותי לשום מקום: עבודה רוטינית, אין קידום משמעותי בתפקיד, אין שינוי מהותי בשכר וגם אם יהיה, זה עדיין לא יאפשר לי לחיות את החיים שאני באמת רוצה לעצמי ולבנותיי. לא היה לי הכוח והרצון לקום ב- 5:30 בבוקר ולנסוע בדרך פקוקה לת"א. הרגשתי שאני מבוזבזת, שיש לי כישורים כה רבים שלא באים לידי ביטוי בעבודתי. חשתי שאני רוצה לתת יותר מעצמי, לעשות יותר, לתרום לקהילה מכישוריי. הרגשתי שהחיים עוברים לידי ואני לא באמת חייה אותם.
לימים ביססתי את מצבי הכלכלי ע"י צבירת נכסים שמניבים הכנסה פסיבית, סוג של פנסיה ובמקביל עסקתי כל העת כעורכת דין עצמאית לצורך תזרים המזומנים היומיומי… כמה שנים לאחר מכן, נחשפתי, במקריות לחלוטין לתחום ההפקות והטיולים ונסחפתי כולי לתוכו.
כיום אני בעלת קבוצת טיולים מוכרת בשם "מטיילים עם פזית". מקיימת כל שבת טיול למקום אחר בארץ, כל חודשיים לערך סופ"ש עם תכנים: ריקודים, טיולים או כנס עסקי. כמה פעמים בשנה יוצאת קבוצה שלי לחו"ל. הוצאתי עד היום: 4 קבוצות לרוסיה, קבוצה לגאורגיה, מלטה, מונטנגרו, סיציליה, רומניה ועוד. ובדצמבר הקרוב יוצאים לוייטנאם קמבודיה מדינות עליהן חלמתי זה זמן רב…
אני מלאת מרץ וסיפוק. חשה שעוזרת ועושה טוב לאחרים. מחברת נפשות לעצמם, לחבריהם ולטבע.
מרגישה כעת שאני מתנהלת מתוך בחירה מלאה וחופש. חופש להחליט, חופש לבחור, חופש לפעול לפי דרכי ואמונתי.
החזון שלי הוא לגעת בחיים של האנשים החשובים לי ולעזור להם ליצור פריצות דרך בחייהם. לגרום להם להבין שהחיים הם עכשיו ושמה שיש כרגע זה לא בהכרח מה שאפשרי. תמיד ניתן לשפר את הקיים או ליצור משהו חדש.
אני קוראת לכולם בבקשה: תחיו את החיים. אל תפסיקו להאמין. אל תוותרו על החלומות. מצאו דרך להגשימם ותאמינו לי, תמיד יש כזו! ולגבי, אין לי ספק שיום יבוא וכל חלומותיי יתגשמו אף הם.
אני יודעת ורואה התקדמות מתמדת בצעדי ענק לעבר המטרה…
לקבוצות הפייסבוק שלי לחצו מטיילים עם פזית – טיולים ואגדות מטיילים עם פזית – טיולי חו"ל