בוקר אחד קמה אשה ואומרת לעצמה, חביבתי*, אי אפשר להתעלם מזה יותר. בעוד חודש את סוגרת עשור רביעי, והקוראים הנאמנים שלך לא יודעים עלייך כלום. הגיע הזמן להפגיש אותם עם מה שמתרחש בתוך הראש שלך.
אז מה באמת מתרחש בתוך הראש של גברת הבלים? בחיי היומיום, במבט מבחוץ, אני מבוגר אחראי. מאכילה, מחנכת, לוקחת, מחזירה, מחבקת, מפרגנת, מתלבשת יפה לעבודה, מכבסת ותולה. יש לי גם מקצוע, בו אינני עוסקת, והכל אחלה בחלה. מבפנים הסיפור אחר לגמרי. יש לי הרבה חדרים שונים בראש, ואני מודה, לא כולם מחוברים ביניהם במסדרון אחד.
אני אוהבת, מדגם קטן בסדר מקרי לחלוטין: לבשל ולאפות, להכין ריבות ושוקולדים וגבינות ביתיות, לקרוא, לכתוב, לצייר, לפסל, לתפור, לרקום, להתבטל על הספה, בגדים יפים, תכשיטים מעניינים, חתולים, אימפרוביזציה – לצפות וגם לעשות, לכרוך ספרים, לטייל על החוף, לישון, דוקטור הו, שירה, הצגות בתאטרון, רוק'נ'רול ומוזיקה קלאסית, גזירות והדבקות וחברות ומסעדות ושקט.
ככה, לדוגמה, זה נראה:
תפירה 
העיבוד שלי לדוגמה מכאן.
בגדים יפים 
הדוגמה מכאן.
חתולים 
החתול הזה מזכיר לי את אריק שלנו, נוחו עדן. העיבוד שלי לדוגמה מכאן.
קפה. וגם תה. 
עצים. מאוד אוהבת עצים. כל הבית שלי מלא בעצים בעבודת יד. ע-צים.
בובות
רקמה 
ושמיכות טלאים. אני, כלומר הגברת הבלים, ממש-ממש אוהבת שמיכות טלאים. בעיקר כאלה שנראות כמו הבפנוכו של הראש שלה.
* הגברת הבלים לא באמת קוראת לעצמה חביבתי.
זה הכל לעת עתה. הגברת הבלים מקווה שנהניתם מהסיור בתוך ראשה, ומקווה שתבואו לבקר שוב. בינתיים, היו שלום, ודרישת שלום ונשיקות עם רוז’ מגברת הבלים!
♥ הי! אהבתם מה שקראתם? אתם מוזמנים לעקוב אחריי באופן קבוע, בכפתור “עקוב אחרי” כאן למעלה או בדף הפייסבוק שלי גברת הבלים ♥
