עולם הקולנוע נפרד ממיטב בניו.
לא הספקנו להפרד מהקומיקאי רובין ויליאמס ,והנה אנו נפרדים מאגדת הקולנוע לורן באקול.
באקול התאפיינה בקול צרוד ובאישיות מפתה ומושכת המפילה כמעט כל גבר ברשתה.
ביוגרפיה
באקול, שנולדה בשם בטי ג'ואן פרסק, בעיר ניו-יורק ב-16 בספטמבר 1924.
הוריה היו יהודים שמוצאם מפולין ומרומניה.
מסתבר שבקול הייתה בת-דודתו של הנשיא לשעבר שמעון פרס.
הוריה התגרשו כאשר הייתה באקול בת חמש ,והיא גרה עם אמה.
היא למדה בבית-ספר לדרמה ועבדה במקביל כדוגמנית וכשחקנית בתאטרוני ברודוויי.
לשניים נולדים שני ילדים: סטפן ,ולזלי .
והם לא נפרדים עד שבוגרט הולך לעולמו בשנת 1957.
במהלך חייה נישאה באקול לשחקן ג'ייסון רוברטס, אך הנישואים הללו הסתיימו בגירושים, וכן היתה מאורסת לזמר ולשחקן פרנק סינטרה.
היא החזיקה בדעות מתונות ותמכה בפוליטיקאים רבים כגון:שר המשפטים רוברט קנדי.
היא כתבה שלושה ספרים,והתארחה במספר סדרות ותוכניות טלוויזיה.
בשנים האחרונות מתחה בקול ביקורת על הסרטים העלובים שהוליווד מפיקה.
היא נפטרה בגיל 89 לאחר שלקתה בשבץ מוחי.
קריירה מקצועית
במרץ 1943 הופיעה באקול על שער המגזין "הרפר'ס בזאר" .
האגדה מספרת שאשתו של הבמאי האגדי הווארד הוקס ראתה אותה על שער המגזין ,ונדהמה מיופייה החושני.
וכן, היא שכנעה את בעלה לבחון אותה לסרטו "להחזיק ולאבד".
הוקס משתכנע ונותן לה את התפקיד הראשי.
בעקבות כך היא משנה את שמה ללורן באקול ופוגשת את מי שעתיד להפוך לבעלה השחקן המפרי בוגרט שהיה נשוי באותו זמן.
השניים מתאהבים ונישאים במאי 1945 .
לצורך העבודה על התפקיד עוברת באקול שיעורי פיתוח קול עד שמתקבל קול צרוד וחושני.
בשנת 1946 מתאחדים הזוג הצעיר בוגרט ובאקול עם הבמאי הוקס בסרט "השינה הגדולה" המבוסס על ספרו של אמן המתח ריימונד צ'נדלר .
לימים יודה הוקס כי היות והעלילה הינה מפותלת ,הוא לא ידע לאן לקחת את הסרט ונעזר רבות בצ'נדלר.
הזוג הצעיר מופיע יחד בשני סרטים נוספים: "מעבר אפל" (1947) ,"קיי לארגו" (1948).
בשנת 1950 שיחקה בקול לצידם של דוריס דיי וקירק דאגלס,בסרט "איש עם חצוצרה" המספר את סיפורו של נגן הסקסופון ביקס ברדרייק .
בשנת 1953 משחקת בקול בתפקיד קומי לצידם של הדיווה מרילין מונרו ובטי גרייבל בסרט "איך להינשא למיליונר" .
באמצע שנות החמישים עוזבת בקול את הקולנוע והולכת להופיע במחזות-זמר כגון: "שלום צ'ארלי" (1955), "פרח הקקטוס"(1965),"תשואות" (1970),"אשת השנה" (1981).
באמצע שנות השבעים שבה בקול לככב מעל בימת הקולנוע .
סרטה הראשון היה "רצח באוריינט אקספרס" שהוא עיבוד של הבמאי המנוח סידני לומט לספר של אמנית הבמותחנים אגתה כריסטי בשנת 1974 .
בו שיחקה בקול לצד שחקנים גדולים כגון: שון קונרי, אלברט פיני (אשר גילם את הבלש הבלגי הרקיל פוארו),ואינגריד ברגמן.
בשנת 1979 שיחקה בקול בסרטו של רוברט אלטמן "בריאות".
בשנות השמונים עוזבת שוב בקול את הקולנוע לטובת התיאטרון.
היא שבה לקולנוע באמצע שנות התשעים בו היא מופיעה בשני סרטים: "משהו ללבוש" של רוברט אלטמן (1994),ו"שני פנים למראה"(1997).
הופעתה האחרונה של באקול על מסך הקולנוע הייתה בסרטו של הבמאי השוודי לארס פון טרייר "דוגוויל"(2002) לצד ניקול קידמן,אנתוני הופקינס,וג'וד לאו.
פרסים בהם זכתה לורן באקול על הופעותיה בתיאטרון ובקולנוע
1: היא זכתה בשני פרסי טוני על הופעותיה בהצגות: "תשואות"(1970) ו"אשת השנה"(1981).
2: בשנת 1997 זכתה לורן באקול בפרס "גלובוס הזהב על הופעתה בסרט "שני פנים למראה".
3: באותה שנה זכתה בקול גם בפרס גילדת השחקנים.
4: בשנת 2009 זכתה בקול בפרס האוסקר על מפעל חיים בתחום הקולנוע.
5: היא הייתה מועמדת לאוסקר פעם אחת אך לא זכתה.