..
מורדת
ענת בר ושדי
פרוזה
182 ע'
אוריון הוצאת ספרים
..
פתאום זה קורה ורות מבינה שהיא בעצם סגורה ונשלטת ע"י בעל משפיל המוחק את אישיותה .
היא מבינה שהפסקת לימודי האמנות שלה בגלל עצת בעלה, הרב גבע החשוב, היתה צעד שגוי שהוביל אותה למין מערכת יחסים חולנית שכזאת.
"כך היה משתיק אותה, נוטע בה הבנה שהוא נמצא בכל מקום בחייה ויודע הכל. "ככה זה בזוגיות טובה", אני דואג לך", חזר ואמר. "את פשוט תמימה ואני לא רוצה שיעבדו עלייך." (ע' 20)
וערב אחד, במקום לצאת להליכה הקבועה שלה ביישוב, היא עולה על טרמפ המביא אותה לתל-אביב. שם היא שוכרת חדר במלון ומכאן משתנים חיה.
בבוקר היא פוגשת בחור המנהל כתב עת מקוון של שירה ואמנות, המבחין במצוקתה ובאיור שהיא משרבטת על חתיכת נייר והוא מציע לה לשלב מעבודותיה בכתב העת שלו.
מה בין אהבה אמתית לבין שתלטנות?
האם אלימות מילולית מובילה לאלימות פיזית?
מה מקומם של הילדים בסיטואציה הקשה הזאת בה אמם מדוכאת ומושפלת?
מה לומדים מזה הבנים? מה לומדות הבנות?
מה תפקיד הסביבה הקרובה במצבים קשים אלה?
ומה קורה כשצד אחד אסרטיבי ומספר ובודק הכל והצד השני כנוע ושתקן?
מה תעשה רות בסיפור הקשה הזה?
האם תעניק לילדיה חיים טובים בכך שתעזוב את בעלה, או בכך שתישאר ותמשיך לספוג את ההשפלות וחיי הכלא האלה?
"אני
הרבה נושאים למחשבה.
