"מועדים בשמחה"
הברכה "מועדים לשמחה" נהוגה בשלושת הרגלים בעדות רבות – אשכנזים וספרדים גם יחד.
מקורה של הברכה בתפילת העמידה ובקידוש של הרגלים: "וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂון…". על פי זה גם נהוג בחלק מן העדות להשיב על ברכת "מועדים לשמחה" במילים "חגים וזמנים לששון". ממסורות העדות מוכרות גם ברכות קרובות, ובהן "מועדים לשלום", "מועד טוב", "מועדים טובים" (הצירוף 'מועדים טובים' נזכר בזכריה ח, יט).
בהחלטה מודעת החלטתי לשנות את רצף המילים מועדים לשמחה בביטוי חדש שמשמועתו מועדים בשמחה.
ומה עומד בבסיס הרעיון של ביטוי זה? ובכן המילה מועד מלבד משמעותה כחג (שלושת הרגלים ) מהווה משמעות של נפילה,מעידה . הצירוף מעידה ,נפילה יחד עם שמחה הוא איננו מובן מאליו ודורש ביאור והסבר.
בסינית המילה משבר והמילה הזדמנות נכתבות אותו דבר :
הסינים משתמשים בשתי משיכות מכחול כדי לכתוב את המילה משבר :המשיכה הראשונה מייצגת את הסכנה ואילו השנייה –את ההזדמנות .
"בשעת משבר ,הייה מודע לסכנה ,אך זהה את ההזדמנות " אמר ג'ון פיצג'רלד קנד
מעידה היא הזדמנות לשינוי,קבלת החלטה או תזוזה . בדרך כלל אנשים נשארים באיזור הנוחות שלהם מתוך נוחות ,הרגל או כל סיבה אחרת .המעידה מביאה אותנו לתזוזה .
לכן מועדים בשמחה הוא ביטוי חשוב שמזכיר לנו שמכל נפילה עלינו ללמוד ,לצמוח ולקבל את ההזמנות
