שלום לכולם,
הפוסט הזה מיועד בעיקר לגרושים וגרושות עם ילדים, עם קילומטראז' של כמה שנים בסטטוס הזה. אחרים לא יבינו על מה אני מדבר….
דיברתי על הנושא הזה עם לא מעט אנשים, אבל בזמן האחרון זה טיפה התחדד לי, כל המנגנון הזה, הדבר הנפלא שמעשיר וממלא את עולמן של הגרושות שמסתובבות במעגל הדייטים כמה שנים טובות.
מבלות ביחד בארץ ובחו"ל, חוגגות שמחות, נותנות כתף ואוזן בעת צרה (חולי, שכול, פרידות) מעבירים ביחד ערבים, לפעמים ערב קבוע ביום מסויים בשבוע, סופי שבוע ואפילו ממש טיולים לחו"ל. על הרקע הזה, שבו תקציבי בילוי של הרבה גרושות ומעט גרושים זולגים במרץ מחוץ למפגשים הרומנטיים, פורחים גם מועדוני הגימל למיניהם שמבוססים על רוב נשי.
השאלה היא האם נוצר כאן מנגנון מתוחכם ובעייתי שמקשה על יצירת קשר רומנטי, שמגביה את סף הכניסה לקשר שווה, שמשבש גם תובנות לגבי מציאות כלכלית ורגשית של בני זוג בעולם הלא יציב הזה, וגם מבחינת ניהול הזמן (ילדים, עבודה, בן או בת זוג, משפחה, ארועים חברתיים) לשני בני הזוג ובמיוחד בתקופה של ההתחלה.
זה מתחיל ביומן. נפגשים, יש כימיה, ורוצים להמשיך ולהיפגש. בעיה. היומן מלא. פה יום הולדת לחברה, שם חברה שאחד ההורים או הילדים או האחים בבית חולים, וצריך לחזק אותה, וכל זה כמובן כשיש ערבים עם הילדים והמשפחה מהצד שלה, יש ערבים שמגיעה הביתה סחוטה מהעובדה או צריך להשכים מוקדם למחרת, ועוד ועוד. אני לא אומר, כשיש כימיה ורצון נפגשים. ולא אחת לחודש. אבל לפעמים רק אחת לשבוע. ומכיוון שאי אפשר לבטל אפילו את הפעם הזו, כי הגבר מקסים ולא רוצים לייאש אותו, אז באות אפילו אם מצוננות. באות עייפות, באות לפעמים לא מאופרות, באות מותשות. למי יש זמן בכלל לקשר רומנטי?
אז השאלה היא בעצם באיזו תדירות, באיזו דריכות, באיזו רעננות. שאלה טובה להתחלת קשר. לא תמיד פוגשים גבר ומרגישים שזהו זה. הרבה קשרים מתחילים בהיסוס מסויים, אמיתי, שזה הכי בסדר שבעולם, אבל בתנאי שנותנים סיכוי רציני.
אין כאן פתרון קל, כי אם כל קשר חדש ישבית כליל ועד להודעה חדשה את המפגשים עם מועדון החברות, וכל שבוע מישהי אחרת תתחיל לצאת עם גבר ולהיעלם לחברות, לא יהיה מועדון כזה. אין לי תובנה מיוחדת בנושא הזה, אני רק שם את הנושא על השולחן. זה מפריע. זה מכבה, זה מוציא חשק, בדיוק באותם מקרים של אולי, של יש מצב, של שווה לבדוק אבל בואו לא נאבד את הראש. זה זמן רגיש מאוד למשקולות, ו"מועדון החברות" הוא משקולת כבדה מאוד כבר בהתחלה אפילו מבחינת היומן.
אחת הנשים שדיברתי איתן אמרה לי שפינוי זמן לגבר מאותו מועדון חברות הוא דבר "הדרגתי". הבעיה היא שיש עוד הרבה מדרגות מהרבה כיוונים…אני יכול להעיד רק על עצמי. התמכרות למועדון חברות זה אחד המסננים הכי גבוהים ברשימה אצלי והמהיר מכולם.
הלאה.
פעם נשים וגברים במעגל הזה היו נכנסים לקשר, ואחרי פרידה הייתה תקופה שבה הם "מתייבשים" ובקשר חדש חלק מההתרגשות הייתה שוב לצאת, לבלות, לגלות מקומות חדשים שנפתחו, לשתף, לחלוק חוויות. ומה עכשיו?
חברת המועדון הרי כבר יוצאת בקביעות, בליינית מיומנת. בלי קשר למתי הסתיים הקשר האחרון. מה זה קשור. הייתה בהרבה מקומות שווים, הרבה דברים שפעם היו נהדרים בטעם, בעיצוב, בפס הקול, היום כבר יוצאים לה מהאף. היא ראתה את כל הזמרות והלהקות השוות בהופעה חיה, עם החברות, כמה פעמים אפשר לאכול אותו דבר, לשתות אותו דבר, ללכת לאותו מקום? הערב בא לי סטייק! בשביל זה ביטלתי מפגש מגניב עם החברות הערב? טוב, לפחות נראה בפייסבוק איך הן מבלות (לא קרה לי במציאות, אגב, הוואטס אפ שהפריע לי היה בקשר לדאגה לילדים שהם כמובן עם האבא, רופא במקרה, אבל לילד יש 37 מעלות חום! נדבר על זה בהזדמנות אחרת)
ועכשיו, קמצן ותפרן שכמוני, נדבר טיפה על כסף.
מה זה אומר שהאשה מבלה פעם או פעמיים בשבוע עם חברות, סופי שבוע, חו"ל. אפילו לפני התקופה של הקשר החדש. נגיד שהיא מורידה מינון לפעם בשבוע או שבועיים. נניח. אבל מה קורה לתקציב שלה לשנה הקרובה לבילויים? תקציב שהיה אמור להיות פנוי לקשר עם גבר, שזה אומר נסיעות, לינות, תשלומי כניסה, כרטיסים, מסעדות, אלכוהול פה ושם וכו'. ברור שהגבר מזמין 3 פעמים ראשונות. בואו ניקח את זה כאקסיומה. עלינו. (פעם אחת כן דרשתי תשלום משותף. היא ממש תכננה בליינד דייט ראשון אתי ככה שניפגש מייד אחרי ערב השקה לעבודת מחקר שלה בארוע אקדמי גדול, כדי שתוכל לחגוג את הארוע "בחינם" והזמינה כמובן ארוחה מלאה, יין וכיוצ"ב). כך או כך, בשלב מסוים הפעמים האלו עוברות. מקווה לכולם שעוברות מהר מאוד. זה סימן טוב. בפעם הרביעית אם הבחורה אפילו לא מציעה לשלם טיפ אז, יוסטון, יש לנו בעיה. וזה קורה לא מעט.
מה שעוד קורה זה פיצול אישיות. האשה היא אשה עצמאית. יוצאת. משלמת על עצמה (עם החברות). לא חסר לה כלום. עשתה הכל בעשר אצבעות. לא תלויה בשום גבר. אבל כשיוצאים עם גבר זה "אחרת". הוא צריך לשלם הכל וכל הזמן. הוא גבר!!! זה כל כך לא רומנטי לדבר על זה בכלל. איך הוא מעז! ובכלל, מאיפה יש לי כסף לשלם פעמים בשבוע על יציאה? באמת אין לה. השאלה היא מה כאן לא היה ידוע מראש?
במבט לאחור, למדתי סימן חשוב. בת זוג שאחרי חודש או חודשיים של היכרות מודיעה שהיא נוסעת לשבועיים עם הילדים לחו"ל או לבקר את האחות או לטיול עם האח (והכוונה להרבה מעבר לנופשון בכרתים או קפריסין) נותנת הצהרה. היא אוהבת ומצפה לנסוע לחו"ל אבל את התקציב שלה היא סיימה כאן ועכשיו. אחר כך כל שבוע ובשלב מסויים כל יום היא סתם, במקרה, ראתה מודעה או כתבה או פוסט על מקומות מגניבים בחו"ל. קרה לי 4 פעמים! קל וחומר לגבי מועדוני חברות שנוסעות בקביעות לחו"ל.
אז מה שרציתי להגיד בעצם, זה שמועדון חברות זה אחלה דבר להתגבר על תקופה מאוד לא פשוטה. לי זה נראה כמו כלי שנוצר לפתור מצוקה אבל טיפה יצא משליטה. חברות טובות זה דבר נהדר לכל החיים, גם לנשים נשואות. מצד שני בהתחלת קשר, הזמן המשותף הוא בבילויים, או לפחות מתחילים את הערב ככה. אני לא רואה איך זה יכול לעבוד בחלוקת קשב שכזו….
השאלה היא האם הכלי הזה של מועדון החברות לא קם על יוצרו ופשוט חוסם את היציאה מאותה תקופה ומאריך אותה שלא לצורך? אני מאחל לכולן שיבוא הרגע שתרגישו בלב שזהו. אתן נמצאות במקום הבטוח ובידיים הנכונות והולכות עכשיו על הדבר האמיתי.
אני לא יודע אם בכלל יקראו את הפוסט הזה, אבל אם כן, אני כבר יכול לתאר את התגובות. בקשה קטנה: תהיו מקוריים, יש כמובן את הסחורה הבלתי נמנעת והנמוכה, אבל בבקשה, תנסו פה ושם להפתיע ולעניין