תגידי, עכשיו כשאת נשואה באושר כבר שנים, את לא מסתכלת לאחור על תקופת הרווקות ושואלת עת עצמך: למה לא פשוט נהניתי מהרגע?
שאלתי חברה שהתחתנה בגיל מאוחר יחסית.
היא שואלת למה בדיוק אני מתכוונת במילה "ליהנות". היא מספרת לי שהיא אף פעם לא הייתה טיפוס של חומרים נרקוטיים והמוני גברים בשירותי-ברים.
אז שאלתי שוב: לא חבל שבמקום להנות מהחיים שהיו לך בלי התחייבויות, דאגת כל הזמן ובזבזת זמן בלשבת ולחכות לחתן?
ואז היא הסבירה שאף אחד לא הבטיח לה שבסוף זה יקרה. "לא יכולתי להנות מהחיים בזמן שכולם מסביב כבר מצאו והתאהבו, והלכו והתחתנו ורצו לאיקאה לרהט דירת משכנתא".
אז על מה מדברים כאן בעצם, על המיועד שבסוף מגיע? על תחושת ההקלה? על החיים בצל הלחץ החברתי של בעל-ילדים-משכנתא? (וכמה שיותר מהר)
הרפרנס של הגרושים
כשהיא רווקה, היא חושבת שהכל קשור לזה שהיא טרם נישאה. היא מניחה שכשלא תהיה לבד כל הרע יהיה נסבל, והטוב יהיה בהכרח הרבה יותר טוב.
אם היא עצובה היא בטוחה שהדיכאון קשור לזה שהיא לבד. אם היא מתוסכלת, מהעבודה, מהמשפחה או סתם היה לה יום רע, היא בטוחה שאם רק היה לה למי לספר את כל זה בערב, התסכול היה נעלם.
אם היא מגיעה לאירוע משפחתי לבד וסובלת מהמוזיקה הגרועה והסושי הבינוני, היא בטוחה שאם רק היה לצידה גבר, האירוע היה מושלם.
בתור גרושה אני יודעת שזה ממש לא כך. למה?
כי גם כשיש מישהו שאוהב אותך נורא ואת אוהבת אותו בחזרה ואפילו יכולה לדמיין אותכם מזדקנים ביחד, עדיין יכול להיות לך רע.
זה לא חייב להיות ברמה של ריבים וצעקות עד הגג.
זה יכול להיות סתם התנהגות בלתי נסבלת שלו, או שכבר שבוע לא אמרת שאת מתגעגעת, או שאת לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה שאמרתם "אני אוהב אותך".
כל הדברים האלו שחשבת שלך זה לא יקרה.
וכן, את יכולה להיות עצובה כשהוא ממש לידך על הספה, ואת תהיי בטוחה שהדכדוך לא קשור ללבד שלך ולביחד שלכם.
ואת עלולה להיות עצבנית מהעבודה ולספר לו הכל, והתסכול לא ייעלם לשום מקום.
האם אני מקנאה ברווקים ורווקות שמסתובבים בעולם בתחושה שהנה עוד שנייה זה קורה – הם ימצאו אהבה, והכל יהיה מדהים ומושלם? לא ממש.
נגמר טוב זה אוקסימורון
"אל תבואי שלילית, אל תסחבי משקעים, אל תפחדי להתחיל מחדש, תקפצי למים הקרים".
ככה כולם אומרים לי. ואני לא רוצה להיזהר, למרות שאני יודעת כמה זה לא קל, להיות נשוי. להיות בזוגיות. להתגמש, להשתפר, להשתנות כל הזמן ולא תמיד בכיוון שרצית.
אני גם לא מאמינה לאלו שאומרים לי שזה נגמר טוב. אם זה היה טוב זה לא היה נגמר.
ולמה אין פרידות קלות? כי פרידות זה דבר קשה! לפרק את המסגרות, לאחסן את התוכניות במגירת לב נסתרת, לוותר על רצונות.
ואם תקחו ממני רק דבר אחד: שתחייכו ותשמחו ותאהבו. עכשיו. אל תחכו למישהו אחר שיעשה אותכם מאושרים.
קרדיט צילום: Pixabay.com