אהרן הכהן, הקריב בפעם הראשונה את קרבנותיו וקורבנות העם לאל, כשסיים את מלאכתו ברך את העם והשיא הגיע, כאשר יצאה אש מלפני ה' אשר אכלה את העולה והחלבים – סימן מובהק למחילת האל את עוונם וחטאם.
ברגע השיא הזה מתרחשת טרגדיה, בניו של אהרן מחליטים להקריב קורבן אישי: "ויקחו… איש מחתתו… וישימו עליה קטורת ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צווה אותם" (שם י' יא') בעצם האקט האישי הזה הוציאו עצמם הבנים מכלל העם, הקורבנות שהקריב אהרן הספיקו עבור כולם שהרי הכהן הוא שליחו של העם. וברגע ששניים אלו עשו מעשה שלא נצטוו בו, המכה הייתה קשה וחותכת לעיני העם כולו.
בשעה קשה זו מתנהל ויכוח הלכתי בין משה לאהרן ניתן ללמוד רבות מהתנהגותו של אהרן על אומנות הוויכוח, ואומנות ההקשבה – דרך הדוגמה האישית אותה נותן אהרן שמהווה מקור להשראה.
משה כועס על אהרן ובניו, משום שבמקום לאכל מקורבן חטאת כמצוות ה', החליטו לשרוף אותו. משה המנהיג הגדול מאבד עשתונות, כועס וצועק. ואילו אהרן מוכה הגורל והכאב, מקשיב למשה עד סיום דבריו ומשיב ברוגע ובעניין: "אכן אנו מצווים לאכול את בשר קורבן חטאת ולא לשורפו, אך היום אנו אבלים ואסור לאבל ביום הראשון לאבלו לאכול בשר…" בהתנהגות זו הפגין אהרן נימוס, תרבות ובעיקר חכמה.
אהרן נקט בצעדים משמעותיים: האזנה לדברי משה עד לסיום דבריו דבר המעיד על איפוק וחכמה – האזנה מלאה פותחת אפשרות שגם הצד השני יקשיב לטענותיו. החכמה מחייבת אותנו להאזין בכובד ראש ובכבוד לזולת, אם ברצוננו שגם דברינו יישמעו. בנוסף אהרן נהג בשליטה עצמית ונתן תשובה הגיונית שהצד השני הבין אותה.
חשבו על האווירה בזמן השיחה – אחד כועס וצועק והשני מוכה כאב וגורל שותק ומאזין. התלקחות האירוע הייתה תלויה בעיקר בתגובתו של אהרן, שהרי ישנם אנשים שבזמנים פחות טעונים אינם שולטים ברגשותיהם ובפיהם. וכאן אנו מקבלים שעור חשוב מאדם גדול בשעתו הקשה ביותר.
ההקשבה היא אחד הכלים החשובים באימון אישי, עצם ההקשבה ברבדים שונים גורמת להבנה עמוקה של המתאמן ובדרך של שאילת שאלות מובילה את המתאמן לתובנות חשובות על חייו.
ממליצה לקבל על עצמכם את כלי ההקשבה לחיים בכלל לברר ולשאול את עצמכם:
מהי הקשבה עבורכם?
כמה היא נוכחת בחייכם? בזוגיות? בחברות? במשפחתיות?
במה היא תתרום לשיפור מערכות יחסים שלכם עם הסובבים אתכם?
מה הייתם עושים בשונה ממה שנהגתם עד כה?
מאחלת לכם סופשבוע מלא בהקשבה.
מלי אבן חן
054-2070864
מאמנת אישית ומנחה
