מבנה הקולוסאום – דמעות של צער על שהיה ושל התרגשות על שיהיה

בצעירותי עבדתי במשרד קטן אשר שכן במגדל מעל ככר אתרים. הייתי צועדת בשדרות בן-גוריון היפה עד שהתחברה למדרגות לככר שמתרוממת וחוסמת את הים. שנים גרתי בתל אביב ואזור ככר אתרים היה אזור לא סימפטי, שלא נעים להגיע אליו. רוחות חזקות נשבו, מבנה ורחבה מיושנים, לכלוך והזנחה בכל פינה. הייתי מגיעה למשרד, עובדת וממהרת לשוב לביתי, מעולם לא שתיתי קפה או אכלתי בבתי הקפה שמתחת לבניין וברחבה.

לימים, עזבתי את תל אביב ובשנים האחרונות רק עברתי עם הרכב מתחת לככר אתרים. בכל פעם שהייתי נוסעת מדרום לצפון, הייתי מרימה את הראש לעבר השלט העצום אשר היה צמוד לבניין הקולוסאום הישן. עיצוב השלט בשחור ובוורוד והסילואטה של אישה, העידו על מהותו של המקום – מועדון חשפנות. תמיד התכווץ לי הלב במחשבה על מה שמתנהל במבנה שאני חולפת מתחתיו וכעס על כך שמתנהל באין מפריע.

צילום: אלבום פרטי

כמה התרגשתי כאשר התבשרתי כי הבניין כולו נרכש על ידי חברת נדל"ן גדולה וזו, בצעד אחראי, ערכי ומוביל, החליטה שלא לאפשר את המשך פעילותו של המועדון במקום. החברה אף הגדילה לעשות והקדישה את המבנה לחמש השנים הקרובות לפעילותן של עמותות ויזמים חברתיים שונים. הפכה אותו לבית לעשייה לתרבות ישראלית ויהודית תוך עידוד מפגש בין אוכלוסיות מגוונות. כל כך מוערך בעיני, משמעותי ומרגש ההחלטה שהתקבלה. שנים שהמקום הנאלח הזה התרכז כל כולו בניצול מיני של נשים ובפגיעה בנשים רבות. שנים שכולנו עברנו ליד ומתחת לבניין והדבר הזה המשיך להתקיים, לגלגל כספים בתעשייה פוגענית ונצלנית. היופי והגדולה הם בכך שהמקום הינו כעת מוקד ומרכז להפך הגמור – משמש לפעולות מבורכות של אנשים, של יזמים ושל אירגונים למען נשים, מובטלים, אנשים בעלי צרכים מיוחדים, חיילים משוחררים ועוד ועוד.

צילום: אלבום פרטי

ביום שני, נר שני של חנכה, מלא סימליות, באנו למקום – מתנדבים ויזמים חברתיים, מנהלות סלונה ובלוגריות של סלונה, כדי לציין את השינוי. לספר את סיפורו של המקום, לתאר את החזון, כדי לגרש את החושך הנורא ששרר בו שנים רבות ולהביא אור. אני ישבתי שם דומעת ומתרגשת, כואבת את שהיה, מעריכה את הצעד המשמעותי והגדול שנעשה ונפעמת מהיוזמות ומהעשייה של אנשים טובים למען החברה שלנו.

צילום: אלבום פרטי

יצאתי וחשתי גאווה והתרגשות נוכח "ארץ ישראל היפה". שבתי לביתי ושיתפתי את בני המשפחה שלי בסיפור של המקום. חשבתי על כך שבצעד החשוב הזה נעשה עוד דבר – הועלה הנושא של ניצול והחפצת נשים לשיח. אנשים מדברים על זה, עוסקים בזה, ערים לזה ובכך מגדילים את הערנות שלנו לעניין, מנכיחים אותו בחיינו ומגבירים את הסיכוי לצמצום התופעה.

ככה אנחנו רוצים את החברה שלנו.