סכסוך משפחתי מכוער וטעון הגיע לאחרונה, שוב, אל פתחו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, אך הפעם נכונה לשופטים הפתעה רבתי: הבת, כך על פי התביעה, נושה באכזריות את אמה האלמנה, מעקלת את חשבונות הבנק שלה, מעקלת לה את זכויותיה באגודה החקלאית, וזאת בשל סכסוך ארוך שנים על הנחלה במושב.
לדברי עורכי הדין רגב אלקיים ואיתי שרף ממשרד עורכי דין שרף אלקיים ושות' המייצגים את המושבניקית האלמנה, הסיפור החל כאשר האלמנה ובעלה, ממייסדי מושב עובדים ותיק בדרום, נקלעו בשנות ה-80 לקשיים כלכליים, ומינו תחתיהם את בתם ובעלה לשמש כבנים הממשיכים בנחלה.
ההורים המבוגרים התנו את המינוי בשיקומה הכלכלי של הנחלה, החזרת חובותיה, וכן מגורים בנחלה, תוך סיוע להורים לעת זקנה.
אך לאורך השנים, הבת ובעלה לא פרעו את חובות ההורים, השתמשו במשק החקלאי לצרכיהם האישיים, וכעבור מספר שנים, אף נטשו את המושב לעיר השכנה – כל זאת מבלי לעמוד באף לא אחת מהבטחותיהם הראשוניות.
בצר להם, ניסו זוג המושבניקים למנות תחת הבת, את אחד מבניהם שישמש להם כבן ממשיך, ויחלץ את המשק המשפחתי מהמשבר המתמשך, ניסיון שנתקל בהתנגדות עזה מצד הבת ובעלה.
בצל הסתבכות הסכסוך, נפטר אב המשפחה, והותיר את אשתו האלמנה לבדה במערכה מול בתה וחתנה.
בית המשפט לענייני משפחה, שנקרא להכריע בסכסוך, קבע שהבת ובעלה מונו כדין, ולכן אין ליטול מהם את מעמד הבן הממשיך, אך הבהיר כי כל החובות המוטלים על המשק שייכים לבת ובעלה.
פסק הדין קבע עוד, כי על האלמנה ובנה לשלם לבת הממשיכה הוצאות משפט על סך 25 אלף ₪ – סכום מזערי לעומת החוב שרבץ אותה עת על המשק ואשר הבת הממשיכה התחייבה לשלמו.
הבת מיהרה לפתוח בהליכי הוצאה לפועל כנגד אמה וכנגד אחיה, שבמסגרתם עיקלה לאמה את חשבונות הבנק, ואת הזכויות והכספים להם היא זכאית במושב, ודרדרה את מצבה הכלכלי של האם האלמנה עד לפת רעב.
בימים אלה, לנוכח פעולות הבת ובעלה, פנו עורכי הדין רגב אלקיים ואיתי שרף אל בית המשפט למשפחה בבאר שבע, בבקשה למתן פסק
דין הצהרתי הקובע כי הבת ובעלה ינושלו ממעמדם כבן ממשיך, בין היתר, בשל התנהגות מחפירה כלפי האם..
כמו כן דורשים פרקליטי האלמנה כי הבת ובעלה יפצו אותה ב- 750,000 שקלים בשל הנזקים ועוגמת הנפש הרבה שנגרמו לה בערוב ימיה.
בשנת 1955 התיישבו בעלי הנחלה הקשישים במושב עובדים בדרום הארץ, והקימו בו את נחלתם. בדומה לרבים וטובים מאנשי ההתיישבות העובדת, המשבר הכלכלי שהכה בחקלאות באמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת לא פסח גם עליהם.
המשק שהקימו במו ידיהם הלך וצבר הפסדים כספיים גדלים והולכים, שהצטברו בשנת 1987 לכדי חוב בסך 640 אלף ₪, בעוד שוויו של המשק באותה תקופה, עמד על כ-120 אלף דולר בלבד (דולר היה שווה אז כ-2 שקלים לערך).
מפאת גילם התקשו המושבניקים הקשישים להמשיך ולתחזק את המשק בכוחות עצמם, ועל כן פנו לילדיהם בבקשה להתנדב ולהתמנות הבן הממשיך ובכך יסייע לשאת בנטל.
לדברי עורכי הדין איתי שרף ורגב אלקיים, המייצגים את האלמנה, המושבניקים הקשישים, התנו את בחירת הבן הממשיך בהתחייבות למילוי מספר תנאים, שעיקרם שהבן הממשיך יבסס את חייו במושב, יבנה את ביתו בחצר המשק, יבריא כלכלית את המשק, ישא בפירעון החובות הרובצים עליו, יארח חברה לבני הזוג הקשישים, ויסעד אותם לעת זקנה.
לדברי עורכי הדין שרף ואלקיים, לאחר קיום התייעצות משפחתית, במהלכה התוודו רוב הבנים כי אין ביכולתם לגייס את הכספים לתשלום החובות, הוחלט כי למעמד "בן ממשיך" ימונו הבת ע' ובעלה ב', שנהנו ממצב כלכלי יציב. כחלק מההסדר, ובשל הדרישה הכספית הלא פשוטה, ניאותו יתר האחים לוותר על זכויותיהם העתידיות במשק.
הבת ובעלה מונו כדין
במהלך השנים הבאות, התגוררו הבת ובעלה במושב, ואף עמדו בקשר רציף עם הורי הבת – בעלי הנחלה. תחילה עבד בעלה של הבת כגנן, ולאחר מכן פתח עסק לגידול ולשחיטה של בקר שפעל מתוך שטחי המשק.
אך לדברי התביעה, בשנת 1990, ובניגוד גמור למסוכם, רכש הזוג הצעיר דירה בעיר השכנה ועבר להתגורר בה.
באותה עת התלוננו השכנים בפני הרשויות על מפגעים שונים בעסק הבשר שנוהל בנחלה, ומשרד הבריאות הורה על סגירתו, ולכן, העבירו הבת ובעלה את עסק הבשר כולו לעיר, ולמעשה ניתקו כל קשר עם המושב, תוך שהם ממשיכים להחזיק בזכויות של בנים ממשיכים.
לטענת עורכי הדין שרף ואלקיים, את ההתחייבות להבריא את המשק, ולקחת על עצמם את הסדרת החובות הכספיים שרבצו לפתחו, "שכחו" ככל הנראה הבת ובעלה, ולא העבירו אפילו שקל אחד לטובת כיסוי החוב.
ועד המושב מוחל לקשישים על החוב
לדברי עורכי הדין אלקיים ושרף, מעמדם הרשמי של הבת ובעלה כבנים הממשיכים מחד, והיקף החוב מנגד, מנעו מהם את האפשרות למכור או לשעבד את המשק לשם כיסוי חובותיהם. בצר להם, נאלצו המושבניקים הקשישים להמשיך ולשאת את החוב הכספי על כתפיהם.
ועד המושב מצידו, שהבין את המצוקה של בני הזוג הקשישים, הגיע עימם להסדר חובות, שכלל ויתור על תקבולים עתידיים מטעם האגודה השיתופית, וויתור על חלקת אדמה נוספת שבבעלותם, שיועדה לבנייה. כמו כן, כחלק מהסדר החובות, החכיר הועד את השטחים החקלאיים שבבעלות הנחלה לתקופה של 25 שנה – לחוכרים בתשלום.
הסכסוך מחריף ובעל הנחלה נפטר
בשנת 2004 ניסו הקשישים ממשיכים למנות בן אחר כבן ממשיך ו/או כבעל הזכויות בנחלה, בטענה שהבת הממשיכה ובעלה לא עמדו בהסכמות שבכפוף להן הוענק להם המעמד .
בנוסף לכך, הסכסוך הגיע לבית המשפט לענייני משפחה.
בשנת 2005 בצל התנהלות המשפט הסוער, הלך אב המשפחה לעולמו, ואשתו האלמנה המשיכה במאבקה נגד בתה ובעלה – לבדה.
בנוסף, החלה סובלת האם הקשישה מצרות נוספות.
בשנים האחרונות האלמנה מעניקה קורת גג לשניים מבניה הבגירים. אחד מהם סובל מבעיה נפשית וזקוק להשגחה צמודה, בעוד השני מובטל ולוקה באלכוהוליזם.
הקשישה עצמה החלה סובלת ממחלות זקנה שונות וביניהן אפילפסיה, לחץ דם גבוה, ובאחרונה עקב הידרדרות במצבה הפיזי, היא אף נזקקת למטפלת סיעודית צמודה. משנת 2004 הוכרו קשייה של האלמנה והיא החלה מטופלת על ידי מחלקת הרווחה של המועצה האזורית.
ביהמ"ש למשפחה קבע: שני הצדדים צודקים
בשנת 2007, קבע בית המשפט למשפחה הבת ובעלה הם הבנים הממשיכים, ולא ניתן לנשל אותם ממעמד זה, אך בד בבד קבע גם, כי נטל החוב שנצבר לחובת המשק מונח בשל כך על כתפיהם, ולא על כתפי האלמנה.
חרף מצבה הכלכלי הרעוע של הקשישה האלמנה ואולי בחוסר תשומת לב, פסק בית המשפט כי על האלמנה ובנה לשלם לבתה ולבעלה הוצאות משפט ב סך 25 אלף ₪.
הבת מפעילה את שלטונות ההוצאה לפועל נגד אמה
בשל מצבה הכלכלי הקשה, לא היה בידה של הקשישה לשלם את ההוצאות הגבוהות, והבת, עשתה מעשה חריג בכל קנה מידה, והגישה את חוב אמה להוצאה לפועל, תוך הפעלת מאמצי גבייה אינטנסיביים.
לדברי עו"ד רגב אלקיים, סכום הוצאות המשפט התגמד בהשוואה לחובה של הנחלה, אשר רבץ כל השנים על כתפי ההורים, בניגוד לסיכומים, כך שמאמציה של הבת לגבות חוב נוסף מאמה, היא הוספת חטא על פשע.
במסגרת ניהול תיק ההוצאה לפועל, דרשה הבת שאמה תעביר לה תשלום חודשי בן 1000 ₪ – עד לכיסוי חובה.
בהמשך הטילו הבת ובעלה עיקולים על חשבונות הבנק של האלמנה, ושעבדו את זכויותיה באגודה השיתופית של המושב.
לדברי עו"ד רגב אלקיים, נאלצה הקשישה לחיות בצמצום בדוחק רב, תוך שהיא מתבססת על קצבת זקנה צנועה, בעוד כל משאביה נסתמים בזה אחר זה, בשל פעולותיה העוינות של ההוצאה לפועל, שהופעלו על ידי בתה.
האלמנה הקשישה חוזרת ותובעת לנשל את בתה ממעמדה
בימים אלה הגישו עורכי הדין רגב אלקיים ואיתי שרף לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, בקשה למתן צו הצהרתי לשלילת מעמדם של הבת ובעלה כבנים ממשיכים בנחלה, בשל אי עמידתם המתמשכת בהסכמות שבשלן קיבלו את מעמדם, בשל התעמרות קשה והתנהגות מחפירה כלפי האם הקשישה והחולנית, ובשל יחס קר ומבזה כלפי הקשישה.
לדבריהם, יחס מתנכר של בן ממשיך אל הוריו מאפשר את שלילתו של מעמד 'בן ממשיך' על פי הדין, ומעשיה של הבת כלפי אמה הם חריגים ומזעזעים גם ברמה הלאומית.
לדברי עורכי הדין שרף ואלקיים, נישולם של הבת ובעלה ממעמדם, יאפשרו לאם הקשישה למכור את הנחלה, ולכסות בכך את חובה, תוך הבטחה כי שארית חייה תתנהל ברמת חיים סבירה.
בנוסף, דורשים עורכי הדין שרף ואלקיים בבקשתם לבית המשפט, כי זה יורה לבת ולבעלה לפצות את האם האלמנה ב-750 אלף ₪ בשל כלל הנזקים שנגרמו לה לאורך השנים, כתוצאה מהסתלקותם השיטתית מכל סיכום, ומכל מחויבות כלפיה וכלפי בעלה המנוח, וכן יפצו הבת ובעלה את האלמנה ב-300 אלף ₪ על עוגמת הנפש הרבה שממנה סבלה הקשישה במהלך שנותיה האחרונות לצד בעלה.
עדיין לא הוגש כתב הגנה.
אודות המחברים
משרד שרף אלקיים ושות' law.co.il-http://www.se/עוסק רבות בהסכמים ובסכסוכים משפטיים הנוגעים לאגודות שיתופיות בקיבוצים ולמושבים, סוגיות של ירושות וסכסוכים משפחתיים במושב ובקיבוץ, עסקאות נדל"ן במושבים, מאבקים על פרשנות תקנוני אגודות שיתופיות ועוד. המשרד עוסק הן בייצוג אגודות שיתופיות, הן בייצוג וועדים מקומיים והן בייצוג חברי אגודות חקלאיות.