כשאני הולכת מנקודה A לנקודה B,
אני עושה את זה בדרך המהירה ביותר.
ממוקדת מטרה: להגיע.
כשאני הולכת עם הילדים (חלקם או כולם),
הדרך הזאת מ A ל B תמיד אורכת יותר.
הפעם, החלטתי לגוון.
עשיתי את המסלול של שבת בבוקר, דרך העיניים של הילדים.
יחד איתי היתה אלה, ביתי הגדולה (7.5)
לכן יכולתי ״להרשות לעצמי״ להיות בשימת לב חלקית ולצלם תוך כדי.
מהר מאוד אלה ביקשה והסכמתי שתחליף אותי בתפקיד הצלמת.
אם כבר בעיניים של ילד/ה, שיהיה באמת.
היא צילמה כל מה שמצא חן בעיניה בדרך.
הדברים הקטנים, הפשוטים לכאורה, המעניינים,
שאנחנו המבוגרים נוטים לעבור לידם ולא להתייחס.
מתחילים
צילום: אלה גורן
מתחת לכל תמונה – הסבר קצר "עבור המבוגרים"
ילדים לא צריכים הסבר, הם פשוט רואים ונהנים.
ילדים מאוד אוהבים מפתחות. מגיל קטן.
כשהם גדלים, הם אוהבים לנעול / לפתוח את הדלת בעצמם (בליווי מבוגר כמובן)
נמלים. תמיד מעניין. (כשהן עוקצות אותך, קצת פחות…)
גינת שעשועים. נעימה ואהובה.
פרחים. ברחוב שלנו יש עצים כאלה עם פרחים ב- 3 צבעים.
כשמורידים את הראש מהמבט על הפרחים שבעצים, מוצאים פרחים נוספים.
אופנועים הם כיף גדול (לילדים, להסתכל עליהם)
חוזרים לפרחים. הפעם כאלה שאפשר לעשות עליהם פווווו
למבוגרים, ספסל מיועד לישיבה. עבור ילדים, מדובר באמצעי טיפוס.
רמזור אדום. כאן אין משחקים!
תיבת דואר. כל הילדים שמחים להכניס מכתב לתיבה (ושמחים מאוד לקבל מעטפה בדואר)
לא רק על ספסלים מטפסים
אמא תראי, צילמתי את כל הדרך
חייבים להתעכב לפחות על בעל חיים אחד בדרך
מיחזור זה תמיד חשוב (במיוחד כשלתאגיד קוראים אל"ה :-))
בכל יום חם, מעבר ליד הבריכה יהיה אטרקציה. במיוחד אם אנחנו בדרך לשם (לא היום, אבל בפעם אחרת)
איפה שיש ילדים, תמיד תהיה יותר מגינת משחקים אחת
ואם היא מוצלת – מה טוב
פרחים תמיד עושים מצברוח טוב
דשא ירוק, בשילוב שמים כחולים – שימחה בלב
רק עוד קצת לשחק
שער מעניין במיוחד בדרך
בית כנסת
עוד מבט אחד על העצים והשמים. אוטוטו מגיעים
הגענו!
החלטנו לסיים בתמונה משותפת ונשיקה.
בהמשך הצטרפו גם שאר האהובים.
מוקדש לילדים באשר הם
בתמונה: הילדים שלי.
שלושה באמת.
אחד הוא הגבר שלי אבל ילד בנפשו.
אוהבת אתכם.
שלכם,
תמי
רוצים להגיב אבל מעדיפים בפרטי?