פסח כבר תיכף כאן, ארוחת ליל הסדר וארוחות החג הנוספות ממתינות בפתח.
החג הזה הולך להיות שמח, מתיש, כיפי, ארוך, קצר, אביבי, אין מה לאכול, יש מה לאכול, שוב ארוחה, מתי אוכלים, מה אוכלים, קר, חם, כן קטניות, לא קטניות, איפה אתם בסדר, בבית? לא בבית? איפה אתם בחג השני? כמה ימים זה חג שני? בבית? לא בבית? מה נאכל? מותר כבר חמץ? אסור כבר חמץ, מצות זה לא נורא, מצות זה נורא, פריכית אורז זה קטניה? וקינואה?
ומה מחכה לנו אחרי החג? מה אכלתם? כמה אכלתם? היית בחופש? כן היית, לא היית, היינו, טיילתם? איפה טיילתם? צפון, דרום, פריחה, איזו יפה הכנרת, שוב ארוחה, על האש, חלבי, בשרי, זה פרח מוגן? אנחנו במדבר? מתי נאכל? כמה אכלת, כמה אכלנו, כמה נאכל??
מזה כמה חודשים שתיבת המייל שלי מלאה בכתבות או יותר נכון ברשימות של ועל "התנהלות ראויה בארוחות החג" שנשלחו אלי כפרסום. גם דף הפייסבוק שלי הופגז בפוסטים מלאי השראה, בהם פירוט רב של תפריטי ארוחות קורצים ומנות מעוררות תיאבון כשלצידן הוראות וציוויים לגבי אכילה בארוחות החג הכבדות והרבות.
הוראות כמו: "לאכול במשך היום מעט מאוד ובצורה מסודרת" כדי לא להגיע לארוחת החג רעבים מאוד ולהתנפל על כל האוכל כאילו אין מחר.
ובארוחה עצמה, "לאכול מעט מכל דבר", "להעדיף ירקות על פני תוספות" או "לשתות מים" ולוותר על השתייה הממותקת ועל היין המתוק המכיל המון קלוריות מיותרות, "לטעום רק כפית או שתיים" מקינוח מתוק ומדהים שנמס בפה או לוותר עליו בכלל ולהעדיף פרי במקום.
אני לא הולכת לכתוב על כל זה.
שלא תבינו לא נכון. אני מסכימה עם כל מילה ומשפט. אבל, ופה יש מקום לאבל גדול, הפיתויים רבים ומגיעים בצורת אוכל טעים וקינוחים מתוקים ונפלאים המוגשים בערב שכזה.
אם אתם חותמים עכשיו על מסמך בו אתם מתחייבים להקפיד על התפריט הדיאטתי שלכם, לא לחרוג במילימטר ולא לטעום אפילו כזית מהקינוח המדהים, לא לקחת ביס מהעוגה, לק מהמוס או עוד תוספת בארוחה אני אישית מביאה עד אליכם הביתה מתנת אפיקומן חתומה בצל"ש.
בדר"כ מה שקורה הוא שמרוב הלחץ והפחד שנחרוג מהתפריט לוקחים רק ביס מפה, לק משם, תוספת קטנה מההוא ועוד ביס קטן משם ואז כבר אוכלים מכל הבא ליד בבולמוס מטורף.
בואו ניקח נשימה עמוקה ונרגע קצת.
יש רק פסח אחד, פעם בשנה. חג נחמד ואביבי, מרובה ארוחות משפחתיות וטיולים מחוץ לבית, שזה אומר גם לאכול הרבה פעמים בחוץ ומחוץ למסגרת התפריטים הרגילה. וזה אומר גם לטעום מהקינוחים המדהימים של הדודה או לאכול תוספת נהדרת שהכינה הגיסה ולקחת עוד מנה מהצלי הנפלא שהכינה הסבתא.
ומי אמר שצריך לרדת במשקל בפסח? אנחנו לא בעונש והארוחות המשפחתיות יכולות להיות מפגש מהנה וכיפי, סיבה לארוחה טובה עם אנשים שאתם מאוד אוהבים ואני יודעת שאפשר לצחוק עכשיו ולהריץ בדיחות מפה עד הירח על כך שליל הסדר ובכלל ארוחות משפחתיות הן עונש אחד גדול לחלקכם אך תחשבו על זה לרגע, לרוב אלו מפגשים שאין לנו בכל יום וגם לא בכל שבוע.
כמה פעמים באמת יוצא למשפחות המורחבות הכוללות דודים, דודות, גיסים, גיסות וכל הילדים של כולם, לשבת באמת ביחד מסביב לשולחן אחד גדול, לילה שלם?
וכמה פעמים באמת יוצא לכם לשבת בארוחה רגילה או סטנדרטית על יד שולחן מלא במטעמים מפתים מכל הסוגים והתוספות ובשפע של מנות אחרונות המונפות מכל עבר ונוחתות על השולחן עם כל ים הדיאטות שסביבנו ושאנו עושים בדר"כ?
בואו נאתגר את החג המתקרב.
בואו נחליט שמורידים לחץ, אוכלים בצורה שפויה כשהמטרה היא לא לרדת במשקל אלא לשמור עליו בשבוע הזה.
אז גם אם תאכלו קצת יותר מתמיד, לפחות תהנו, תשירו, תצחקו מכל הלב, תרימו כוס לחיים ותאכלו קינוח שווה.
כי הלילה הזה שנשתנה מכל הלילות ובכלל כל השבוע הזה, מרובה הטיולים והארוחות, יחזרו שוב בעוד הרבה הרבה זמן, בעוד שנה בערך. ואילו אל השמירה וההקפדה על תזונה נכונה, הקפדה על התפריט ועל אכילת ארוחות מסודרות ומוקפדות קלוריות תחזרו כבר ביום ראשון שלמחרת החג, רצוי על הבוקר.
חג שמח וטוב שיהיה, חג של הקפאת המשקל לשבוע.