03:00. נכון, לא טעות כתיב, באמת שלוש. אני ערה, מה ערה, רק נרדמתי לפני שעתיים וחצי (וגם זה אחרי שכנועים עצמיים שלקחו שעה). כל העולם, וכל קרובי המשפחה שלו, וגם עולמות אחרים עברו לי בראש עד שלוש וחצי כשהשעון צלצל וירדתי מהמיטה. כל כך הרבה פעמים כמעט ויתרתי, ואפילו באמת ויתרתי והסתובבתי לצד השני. אבל לא נרדמתי. אז קמתי. התאמתי KT לבגדים, התארגנות זריזה וקדימה, יוצאת מהבית. נפגשות – שלוש שרוטות עמוק שממש לא אוהבות לישון, בארבע ורבע בכניסה לאשדוד, כדי לרוץ עוקף אשדוד – דרך הים וחזרה. סה"כ 23 ק"מ. עוד לא רצתי אף פעם 23 ….עשיתי כבר לא מעט 21 (וזה פלא בפני עצמו), וגם 21 וקצת בטעות ….אבל ל23 עוד לא הגעתי. סימן שהסובב מסתובב ומתקרב ואיתו הנפחים עולים.
אחרי שהבנו שכל השאר לא יבואו, לא צוחקת, באמת אף אחד לא בא. כן, כן, קריצה (באהבה גדולה) לריצת #אף_אחד_לא_בא ברמת הגולן אליה כולם הלכו, כמעט, רק אלה עם שריטה עמוקה באמת נשארו, כי מה זה לרוץ בקור של רמת הגולן לעומת הלחות והחום של אשדוד…
אמצע הלילה ואנחנו רצות ברחובות אשדוד, מלאים בכרזות לראשות העיר. פלאש באק 20 שנה אחורה, כשהייתי צעירה ויפה (או לא ממש), אבל בטוח הרבה יותר תמימה והייתי קצת מעורבת בפוליטיקה המוניציפאלית. חלק גדול מהמתמודדים התמודדו גם אז, כאילו שום דבר לא השתנה. באמת? 20 שנה ….איך יכול להיות שלא קם מישהו צעיר, נטול עסקנות, עם כוונות טובות ורצון לעשות שינוי? יכול להיות שאני עדיין תמימה, אבל לא ככה אני רואה את זה. השינוי יכול להיות רק מתוכנו, ולא, אני לא רצה למועצה, רק לסובב או תנ"ך תש"ח, ואני לא עושה פרופגנדה לאף אחד.
אני כן חושבת שכקהילה, אנחנו חייבים לבחור במי שמוכיח יכולת ורצון לקדם את הבית. המקום עליו אנחנו נלחמים ביום יום שיהיה מקום "נקי" עבור הילדים שלנו, מקום עם תשתיות חזקות שיכולות לקדם את כולם באותה מידה, מקום שמאפשר ותומך, שההשקעה חוזרת חזרה לתושבים, מקום נעים להגיע אליו. מקום שאפילו נעים לרוץ בו. אם אקח את ה"תלונות" לבית שלי, גן יבנה, בו אני לא יכולה ליהנות מטיילת ריצה מסודרת כמו באשדוד, למרות שיש כל כך הרבה אנשים שעושים ספורט והיו רוצים ליהנות מאפשרות לרוץ 10 ק"מ מבלי לנקוע את הרגל על מרצפה שבורה או מבלי שאופניים חשמליים ידרסו אותו, ולא לחכות שניה לפני הבחירות כדי להשקיע בתשתיות ולשפץ את הכבישים. רק תוהה למה אי אפשר היה לעשות לפחות חלק מהדברים שעושים בחודשים האחרונים לפני שנה או שנתיים. אני אוהבת את הבית שלי, גן יבנה הוא מקום מקסים, עם אנשים מדהימים, ולא משנה מי יוביל אותו החל מנובמבר הקרוב, הוא צריך להבין שדבר אחד חייב לעמוד נגד עיניו – התושבים. כולם. לא קבוצה כזו או אחרת בעלת אינטרס כזה או אחר. אלא כולם. להיעזר באנשים שכן רוצים להיות מעורבים ולעשות שינוי. יש כאלה בכל מקום, צריך רק לפתוח את העיניים!
כמו שמשינה אמרו כבר מזמן ….
שיקרתי שאמרתי שהכל כל כך נפלא
כי שום דבר בעצם לא היה נכון
גם הכדור שלנו שהפך למרובע
שכח שהוא עגול
היו לי הרבה קילומטרים הבוקר לחשוב על פוליטיקה ועל מי רץ לשם ולמה…לא נכנסת יותר עמוק לניתוחים שעשיתי, אבל, אולי בגלל המחשבות לא הרגשתי שניצחתי הבוקר את עצמי, ורצתי בפעם הראשונה 23 ק"מ. ממש like a virgin …touched for the very first time , (ולא קשור ליום הולדת 60 של מדונה שכולם דיברו עליו השבוע), עברתי את מחסום החצי בלי להתרגש יותר מדי, כאילו עוד יום רגיל. אפילו השין התנהג למופת ולא כואב מדי…
#לאן_את_רצה_TantiRoza
















