אולי נחבר אליך איזה מטען טלפון ונעשה קופה קטנה? אומר הבנזוג בחצי שעשוע.
כאשר אני עוצרת ומנסה לנשום אל תוך הזרם הזה שמטריף לי את הרגל ומקפיא את התנועה.
אני כבר כמה ימים או יותר נכון שבועות סובלת מזרם חשמלי בירך של רגל ימין
תלכי כבר לרופא הוא נוהם (עם המשפט הזה אני מריחה סטראואידים, לא בא לי על החולרה הזו).
אז חיטטתי קצת באינטרנט כדי להבין מה זה. מסתבר שיש לזה שם:
קוראים לזה כאב נוירופתי (עצבי) והוא כתוצאה מכך שהעצבים החולים מייצרים פעילות עצבית לא תקינה אשר מועברת למוח והוא מצידו מפרש את הענין כתחושה לא תקינה. מחלת העצבים ההיקפיים פוגעת בראש וראשונה בעצבים הארוכים, שככל שתא העצב ארוך יותר, כך עולה רגישותו לפגיעות מכל סוג שהוא.
כרגע אני מקטרת ונושמת, הפתרונות האחרים באים בצורת "כימיה" (ראה ערך תרופות) קלה וכבדה. מרגישה כל רגע כאילו אני עולה על הר מושלג -אתגרי ויורדת אותו באותו יום.
(התמונה מתוך אתר http://snip.ly/7Jd8#http://www.lifeofpix.com/)
הכאב הזה מחסל את כמות הכפיות שיש לי. אין הכוונה לכפיות אמיתיות אלא לתאוריה מקסימה שנחשפתי אליה לאחרונה.
תאוריה שהמציאה קריסטין מיסרנדינו בה היא מסבירה לחברתה איך היא מרגישה ומסתדרת ביום יום בתור חולה בזאבת (לופוס) וכך היא מסבירה את ההתנהלות היום יומית שלה בעזרת כפיות:
כל בוקר אנו מתעוררים לכמות מסוימת של כפיות היא מסבירה לחברתה, כל פעולה גוזלת מאיתנו כפית: לקום מהמיטה (זה שימוש בכפית), להתלבש (פחות כפית מסך הכפיות של אותו יום), להכין ארוחת בוקר ( ירדה עוד כפית מסך הכפיות) וכך הלאה. כאשר כמות הכפיות התחסלה משמעות הדבר שגם הכוחות שלנו התחסלו וכוון שא אפשר לרכוש, להלוות או סתם לקחת מיום הבא כפיות אנו נאלצים להסתדר עם מה שיש וללמוד להשאיר כפית כל יום לרגע ספונטני ולזכור שמחר יום חדש שבו נקבל כפיות חדשות כדי להצליח לתפקד.
לקריאה נוספת של התאוריה המקסימה הזו:
https://cdn.totalcomputersusa.com/butyoudontlooksick.com/uploads/2010/05/The-Spoon-Theory-in-Hebrew.pdf
