אבא שלי אהב לחם
בולגרי או לא ?
זכר תמיד איך כילד לא היה מה לאכול
וסבתא שלו בבה ליקה שלי היתה הולכת לשוק לקנות גרונות ורגליים של עוף להכין לו מרק …
לא היה במרק מאומה חוץ ממים וגרונות מלח ופלפל ,אז היה לחם שאותו חתכו לקוביות והניחו לספוג את המרק…
זה היה הזכרון הטעים שלו מילדותו הקשה של ניצול שואה ויתום מאב
שהגיע לארץ לעוד עוני …
הם גרו בבית ישן עם גינה ענקית וגרממה – בבא ליקה גידלה כל מיני ירקות ועצי פרי
היו לה כמה תרנגולות אומללות שנהגתי להאכילן וכדי שיצמחו מהר סחבתי ויטמינים שקיבלתי מהרופא כי הייתי חולה וטפטפתי להן על הלחם…
היה גם את עץ הגויאבה העץ האהוב עלי שתמיד כקונדס בוצע על ידי וחיפשוני פשוט טיפסתי על העץ וקדימה תתפסו אותי נראה אתכם.
ולענייני לחם שריחו עולה באפי כעת.
כשבגרתי והחילותי לאפות תמיד נתתי לאבא שלי את נשיקת הלחם שלי …ידעתי שיחייך ויגיד לי – אור שלי כמה אני אוהב אותך…
והיום בשבילו(בשביל זכרו בשביל הנפש שלי) קמתי ב- 5 וחצי בבוקר והתפחתי לחם שאותו אפיתי כרגע…
לקחתי ביס מהנשיקה וראיתי אותו מחייך מולי ואומר לי – אחחח כמה אני אוהב אותך .את האושר שלי -החוזק שלי והיופי לראות את פנייך .
הנה הלחם הזה .
לחם של אהבה לחם של שמחת חיים ואור בעניים
לחם זה אדם ומי שיש לו אהבה עם לישת לחם וריחו הוא אדם שיודע לתת כי לחם הוא בסיס לכל דבר
וספניולית נאמר – בואנו קומו אל פאן היינו האיש טוב כמו לחם .
קנו קילוגרם קמח לבן רגיל
שמרים טריים בקוביה – לא להבהל ממנה היא נפלאה יש בה 50 גרם בדיוק .
כפית מלח
5 כפות סוכר
כוס חד פעמית שמן
ביצה אחת
400 מיל מים חמימים –אם צריך עוד אז להוסיף,תלוי בקמח
שמן למריחה
בסיר קטן או קערה ממיסים את השמרים ב-200 מיל מים חמימים וכף סוכר
בקערה גדולה מכניסים את הקמח שארית הסוכר והמלח ועם היד מערבבים
מוסיפים שמן וביצה ואת השמרים שתפחו פנימה
מוסיפים שארית המים ולשים לבצק נעים ורך לפחות 10 דקות . אחלה פיזיותרפיה לידיים
מורחים אותו בשמן מכסים במגבת ומניחים לתפיחה .
כשהכפיל נפחו לשים אותו שוב כך פעמיים .
בפעם השלישית מחלקים אותו או ללחמניות או ל-3 חלקים ללחמים
כל חלק מרדדים ומגלגלים לשטרודל .
מניחים בתבנית מתאימה ללחם שרוצים אם מלבנית אם תבנית אינגליש ואם עגולה כסיר פלא וחור באמצעיתו.
מתפיחים שוב .
מורחים בביצה טרופה ומפזרים שומשום,פרג או מה שאוהבים
אני נוהגת במקום זה למרוח רק בשמן .
אופים שיזהיב וצליל עמום ישמע מתחתית התבנית כשמוציאים אותה .
מניחים שיתקרר ו….גונבים את הנשיקה .
חמאה היא רק פלוס .
