חמותי האהובה, היתה תימניה מצויה, אישה חמה ומלאת נתינה. למרות שהמטבח לא היה החלק החזק שלה תמיד דאגה שיהיה בבית אוכל חם שנעשה בהמון אהבה. הספציאליטה שלה (לא יודעת איך אומרים בתימנית) היה הלחוח.
כשידעה שיש משפחה שיש לה ארוע משמח, או משפחה שחלילה יושבת שבעה, דאגה להשכים קום בבוקר ולהתייצב במטבח. לערום לחוחים על מגש ענק, לעטוף במגבת מטבח נקייה, ולחכות לישראל בנה, בעלי שיחיה, שיבוא לאסוף אותה ליעד.
הלחוח שלה היה רך, עסיסי, ומחורר בצורה שווה ומעוררת השראה. כך גם נהגה בימי שישי בבוקר, מכינה לחוח ומחכה לישראל שיגיע, אבל הפעם לקחת לורד, לארוחת השבת. אז מתוך געגועים לחמותי, שנפטרה בימים אלה לפני 12 שנים נכנסתי למטבח לנסות ולשחזר את טעמו הממכר.

לחוח תימני:
המצרכים:
חצי קילו קמח מנופה
3 כפות סולת
כף וחצי שמרים יבשים
כפית אבקת אפיה
כף סוכר
כפית מלח
4-5 כוסות מים פושרים
אופן ההכנה:
ראשית נערבב היטב את הסולת עם כוס מים פושרים.
נוסיף את הקמח, א. האפיה, הסוכר והשמרים ו-3 כוסות מים נוספות.
נערבב ביסודיות למניעת גושים. במידת הצורך, נוסיף עוד מים. העיסה צריכה להיות נוזלית, כמו ריוויון.
נכסה ונניח בצד כחצי שעה להתפחה, בשלב זה כבר נוצרות בועות אוויר והעיסה הופכת סמיכה.
כעת ניקח מחבת טפלון, נשמן קלות עם נייר סופג, וניצק 1-2 מצקות מהבלילה ונשטח בהתאם לגודל המחבת. לאט לאט נוצרות בועות בבצק, והוא מקבל את צורתו המחוררת.
כשהשכבה העליונה נראית מוכנה, נכסה וננמיך את האש למשך דקה נוספת. אין צורך להפוך את הלחוח, החלק התחתון צריך להיות שחום קלות.
נוציא בעדינות על גבי מגבת ונניח להתקרר.
יש לצנן את המחבת היטב לפני היציקה הבאה, או לעבוד עם מחבת נוספת קרה.
חשוב לחזור על שלב הקירור של המחבת לפני כל הכנה של לחוח נוסף במידה ואתם עובדים עם מחבת אחת בלבד.
הכי טעים להגיש עם מרק תימני אסלי שתמצאו מתכון שלו כאן, עגבנייה מרוסקת עם סחוג ובוורסיה שלי – דבש.
ב ת י א ב ו ן













