יום השואה 2020 . יום השואה בימי הקורונה ,כולם ספונים בבתיהם ,אין עצרות ,טקסי זיכרון ואין הקראת שמות "לכל איש יש שם " .
יוזמה חשובה של יד ושם "זוכרים מהבית " מבקשת מכל אחד להזכיר בסרטון וידאו קצר שמות של נספים . לקחתי על עצמי את המשימה וביקשתי מהוריי אסתר ואבנר שחר לשתף עמי פעולה ולהביא למפעל זיכרון השואה את סיפורם של הנספים במשפחתנו .
מתוך סיפורה של אימי לזיכרו של בן דודה אשטוון רוזנברג שנספה במחנה מאטהוזן :
נזכור אותם ולא נשכח!!!!! אדם לא מת כל עוד שמזכירים אותו . בן דודי אשטוון רוזנברג מת מטיפוס במחנה מאטהוזן והוא בן 24 שנים . אנו זוכרים ומספרים עליו .
בשנת 1951 במושבה גן יבנה יושבים סבי (אבא של אמי) ודודתי ( אמו של אשטוון -אחותו הבוגרת של אבי צבי בלה רוזן שעבד במחנה הכפייה מאטהוזן) .הם הגיעו לישראל אחרי שעבור את השואה בהונגריה , .סבי נישא בשנית לאישה שאבדה בשואה שלושה בנים בוגרים ומשפחותיהם ,היא הסכימה להנשא מחדש רק למי שילדיו יקראאו לה "אמא" .
דודתי מרישקה איבדה את בנה יחידה בשואה ואף היא נישאה בשנית .הסבא והדודה מדברים על עברם ועל הטראומות שלהם מהשואה וכאן אומר סבי לדודתי -מדבק מרישקה (מלכה) מצבך טוב יותר מרבים אחרים ,את לפחות יודעת שבנך הובא לקב ונאמר עליו "קדיש " .
דודתי נדהמה -"מאין לך מידע זה ?" סבי ממשיך הרי אחיך ( אבי בלה רוזן שהיה במחנה מטהאוזן) נקרא למראשות אחינו שגסס מטיפוס -אמר עליו קדיש וקבר אותו.
באותו רגע התהפך עולמה של דודתי ,כל הזמן חיה בתקווה שבנה יופיע אי שם כיוון שלא ידעה על מותו . חייה הפכו לאירועים טראומתיים של חוסר שפיות . גם סיפור זה הוא אחד מיני רבים .
מאבי -אבנר שחר ביקשתי להזכיר את שמות הנספים ממשפחתו לזכרה של דודתו דבורה לנצר אשר נספתה בשואה בליטא בשנת 1941 עם בעלה וארבעת ילדיהם (בני הדודים של אבי ) ,אבי שהוא איש לוגי ורציונלי המעריך בעיקר עובדות היסטוריות ותרשימים העביר לי את אילן היוחסין המשפחתי בו רשומים הדודים ובני הדודים -ענף זה נגדע לחלוטין במשפחתנו .
נזכור ולא נשבח -יהי זכרם ברוך לעד! 
