לו הייתי פיראט

כשמגיע פורים, אני יודעת שאין לי מה לדאוג. אני מאורגנת מראש. יש לי תחפושת קבועה באיזו מגירה ומדי שנה אני שולפת אותה.

כמובן שאני לא מצליחה להפתיע ככה אף אחד. מזהים אותי מרחוק. "עוד הפעם"?! שואלים אותי במבט משועמם. "מתי תחדשי?"

כבר כמה שנים, שאני נשאבת באופן מובהק לאותה תחפושת: "פיראט" או ליתר דיוק, "פיראטית".

כשבסלונה, הציעו לכתוב על דמות נשית שארצה להתחפש אליה – ידעתי שאני בבעיה.  אני והפיראט הרי לא נפרדים.

ודמות נשית? רוב האמנים ואנשי האשכולות שאני מעריכה הם דווקא גברים. סופרים. ציירים. מוזיקאים. (עכשיו יוצאות עלי כל הפמינסטיות!)

אין לי מושג, למה זה התחיל ומדוע "פיראט" זו התחפושת המועדפת עלי: מטפחת בנדנה אדומה קשורה סביב מצחי, רטיה שחורה על אחת העיניים

ובידי וו הלישה של המיקסר (בשנה האחרונה אפילו השקעתי באופן חריג – טרחתי לקנות וו מוכן מפלסטיק).

בד"כ הלבוש הוא מכנסי ג'ינס משופשים, מגפיים שחורים וגבוהים וחולצה לבנה עם צווארון גדול ומסולסל, סטייל ג'וני דפ.

אז מהו הקסם הזה שיש בשודדי הים שגורם לי כל שנה לבחור בהם כתחפושת מועדפת?

האם זו התעוזה? ההרפתקנות? החופש?

יצאתי לחקור קצת באינטרנט על תופעת שודדי הים.

שודדי ים (פיראטים) הינם פושעים המבצעים את פשעם בלב הים ולעיתים אף על החוף.

מסתבר, ששודדי הים מלווים את ההיסטוריה האנושית מראשיתה. ברשומות מצריות מהמאות 13-12 לפנה"ס, מופיע אזכור לקבוצה אתנית הנקראת "גויי הים". עמים שמוצאם כנראה מאיי יוון, שלטו באומנויות השיט והמלחמה. הם ניצלו את כישוריהם להובלה ימית של סחורות אך גם לשוד ימי. לאורך העת העתיקה עסקו עמים שונים בשוד הימי. התופעה גברה לקראת סוף המאה ה-1 לספירה. באותה תקופה, השוד הימי בים התיכון היה כה נפוץ עד שפגע במשלוחי תבואה לרומא וגרם לסכנת רעב. המצביא הרומי הכניעם. הם חידשו פעילותם כששקעה האימפריה הרומית.

לאורך המאות 9-11 לספירה, עסקה קבוצת העמים הסקנדינבים ה"ויקינגים" בשוד ימי. בנוסף הם גם תקפו מטרות יבשתיות, ייסדו ישובי קבע וישויות פוליטיות ועסקו במסחר ובחקלאות. הויקינגים שמוצאם בארצות סקנדינביה, היו ספנים עזי נפש, שנהגו לעזוב את ישובי הקבע ולצאת למסע שוד ימי על מנת לצבור הון ולהתהדר במעללי גבורה. מסעותיהם הביאו אותן ברבות השנים לכל רחבי יבשת אירופה ואפילו לצפון אמריקה.

עוד קבוצה אתנית שעסקה בשוד ימי בים התיכון, היא הברברים. שהגיעו מצפון מערב אפריקה. שיא פעילותם במאות 15-16. בתקופה שבה שלטו הברברים במרחבי הים התיכון, נהגו ספינות רבות לשלם להם דמי חסות, כדי להימנע משוד אלים. 

שוד ימי הפך לעסק ריווחי במאות ה-16 וה-17 בעיקר בזכות יצוא המתכות היקרות ממושבות הספרדים ב'עולם החדש', המסחר עם ארצות המזרח הרחוק והתפתחות השימוש בסחר העבדים. התחרות בין מעצמות אירופה והמדיניות הכלכלית הביאה לידי נקיטת יחס סלחני לשודדי הים. מעצמות אירופה אף הפעילו אניות פרטיות שעסקו בשוד ימי באישורן של המעצמות. אלו הוסמכו לתקוף אוניות של מדינת אויב בעת מלחמה. בפועל, עסקו שכירי חרב אלה בשוד ימי של אוניות מלחמה ושל אוניות מסחר.

ולגבי התחפושות, אולי השנה סופסוף אבחר להפתיע, מי יודע?

שיהיה פורים שמח במיוחד. תנסו להיות יצירתיים (לא שוב עם אותה התחפושת) .