ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!
אתחיל את הכל מהתחלה…
מה גורם לי לשבת ולכתוב בלוג שכולו מדבר על סדר, ארגון ומה שביניהם…(גם ניקיון בפנים),
נולדתי בבית חם ואוהב אך הסדר היה מאוד בולט בו (יותר נכון האי סדר), אם אתאר בקצרה איך נראה אי סדר בולט שם כי זה לא משהו שנתקלים בו בכל בית רגיל, אלא בלאגן אמיתי וחורג מגבול הנורמה. לדוג: כדי להגיע למיטה שלי כילדה, הייתי צריכה ללכת על ערימות בגדים שנמצאים בכל מקום, ולהזיז מהמיטה (לרצפה) עשרות חפצים שהפריעו לישון, בכל מקום היו חפצים רבים פזורים ללא קשר הגיוני כלשהו, נעלים במטבח, מלפפונים בחדרים, סבון בתוך הארון (נעליים) ועוד…
בעצם כל זה לא הפריע לי, בכלל לא הכרתי משהו אחר , מה שכן ראיתי בתים של חברות והבנתי שמה שקורה אצלנו הוא "לא רגיל", אבל לא היה לי מושג איך להתמודד עם זה , וכך זה נשאר.
כשלמדתי וגרתי מחוץ לבית תמיד ידעו השותפות שאני "מבולגנת" , וזה לא הפריע לאף אחד, לפחות לא זכור לי שהפריע.
התחתנתי ועברתי לגור עם בן הזוג בבית יחד….
ושם כבר התחלתי להיות מתוסכלת למה כל הזמן מבולגן, ניסיתי לסדר את הבית אבל ראיתי שזה לא ממש מצליח לי , הוא בסטטוס קבוע של "מבולגן", וגם כשהוא מסודר זה יחסית לבלאגן שהיה כאן קודם, ולא מסודר כמו שבית צריך להיות (את זה עכשיו אני אומרת במחשבה לאחור, אבל באותו זמן הייתי בטוחה שכשהוא מסודר זה ממש אחלה),
וכך חייתי לי עם הבלאגן יחסית בשלום, מידי פעם מתעצבנת על עצמי אבל מהר שוכחת ומוותרת לי והתירוץ של "בית עם ילדים" נהיה ממש נוח כשנוספו הילדים…
עד ש… אולי ארחיב בפעם אחרת על מה שגרם לי להבין שאני בבעיה ממש קשה, אבל בכמה מילים אכתוב שמצאתי את עצמי בסיטואציה ממש מביכה כשאנשים רבים נמצאים בבית שלי כשהוא נראה "זוועה" (במושגים שהיו לי אז חשבתי שזה זוועה, אז צריך להבין עד כמה זה היה מזעזע!)
אבל פה החלטתי שזהו! די! עד כאן! אני רוצה להיות מסודרת! אני רוצה להיות מאורגנת! אני רוצה בית יפה ונעים שכיף לחיות בו, וחפצים שנמצאים במקומם רוב הזמן…
מה עושים??????????
מכאן מתחיל מסע שכבר נמשך נכון להיום כשלוש שנים… במהלכו למדתי הרבה, נפלתי הרבה, הצלחתי הרבה , והתקדמתי לא מעט בעניין. כבר הרבה זמן רציתי לכתוב איזשהו יומן. תובנות שיש לי בכל התהליך ולא אכפת לי לשתף אחרים בנסיון שלי , אני למדתי הרבה משיתוף ברשת של אנשים אחרים. ומתובנות שכתבו אנשים אחרי שהתמודדו עם בעיה, וכך כשהגעתי לאותה הבעיה הם פשוט חסכו לי "ללמוד על בשרי" את אותן התובנות , אלא ללמוד מהן ולא להשרף שוב מאותו הנר…
אז היום התיישבתי לי לכתוב לראשונה למרות שהתזמון לא מוצלח (לילה לפני חג שמחת תורה כשלא הכנתי כלום עדיין לחג), אבל דווקא התזמון הזה שמגיע אחרי שבת-חג-שבת ותכף שוב חג והכל כל כך צפוף… דווקא זה העלה לי את הצורך הדחוף לכתוב, לפרוק את הלחץ והמתח סביב כל ההכנה , הארגון, והסדר, לפני תוך כדי ואחרי כל חג ושבת.
אז אמשיך בפעם הבאה לכתוב על מה היה ועדיין ואולי אתקדם בעוד משהו עד אז...
תודה למי שקרא/ה עד לכאן ואם יש לכם מה להגיב מוזמנים