את אוהבת להיות צודקת, נכון? היא הטיחה את השאלה לעברי.
הרגשתי קצת מותקפת. כאילו מישהו הכניס לי אגרוף בבטן.
זו לא הייתה שאלה שנשאלה בתום לב. וזו הייתה אימא שלי ששאלה אותה במהלך שיחה מאתגרת ביננו.
שמעתי את עצמי אומרת לה: הלוואי ולא אהיה צודקת הפעם.. נמאס לי להיות הצודקת.. זה משאיר אותי בתחושה של בדידות. אני לא תמיד שמחה להיות הצודקת.
אחר כך המשכתי להרהר בכך.
להיות צודקת עונה כנראה על ערך עמוק של עשיית צדק, יושב אולי על איזה צורך ילדותי של להיות "ילדה טובה" ולראות את העולם כצודק, אבל אם נקלף אותו קצת אפשר אולי למצוא מלמטה גם צורך "להראות טוב" כי אם אני "לא צודקת" אז מיד הבושה מגיחה מאחורי הקלעים, והאשמה, והן מגחכות ביניהן ולועגות…
להודות שאני לא צודקת אומר לוותר על העמדה שלי. ולוותר על העמדה שלי עלול לערער את עולמי (תלוי כמובן בנושא הנדון) ולהעמיד אותי במצב של חוסר אונים. של חולשה.
ואולי יותר קשה מלהודות שאני לא צודקת זה להודות שהיא צדקה ממני..
אני זוכרת שהצורך הזה לא להודות שהיא צדקה ממני השאיר אותי נשואה עוד כמה שנים…כי היא הרי אמרה לי מראש "הוא לא מתאים לך"…
אני מריחה פה גם איזה "ריח" של תחרות שבאיזושהי רמה מאד פרימיטיבית וקדומה (אולי במוח הזוחל שלנו) נוגעת בשאלת חיים ומוות, של להיות או לחדול.
אולי בגלל זה כל כך חשוב לנו להרגיש צודקים?
זה היה במהלך לימודי הפסיכודרמה שלי, שלמדתי להרפות, להתגמש, ולהיות מסוגלת להפנים ממש את היכולת לרכך עמדה של צדק.
במהלך עבודה פסיכודרמטית הפרוטגוניסט (מציג הסיפור, ה"גיבור" של הפסיכודרמה) מונחה להחליף תפקיד עם האנטגוניסט (הדמות הנגדית, שאתה הוא נמצא במחלוקת) במהלך העימות, והעבודה הזו היא לב ליבו של הריפוי הפסיכודרמטי, שכן היא מאלצת אותך פתאום להיכנס לנעליו של מי שמתנגד לך ולפעול מתוך הבנה אמפטית לעולמו.
כשאתה עושה זאת תוך כדי המשחק, כשאתה ממש נכנס לתפקיד של האחר בכל גופך, פתאום אתה מרגיש בכל רמ"ח אבריך, את הצד השני.. זה לא קורה כשעובדים רק עם הראש…
ואז מתחולל ריפוי עמוק. זו כבר לא תחרות, ולא צורך להיות צודק, ולא להיראות טוב, זוהי אמפתיה לשמה. והיא זו שמאפשרת להגמיש עמדות ולהישאר בחיים…
לכבוד יום האישה, אני מזמינה אתכם להתנסות בכניסה לתפקיד של דמות מסיפור המגילה, בסיטואציה מאתגרת, לצעוד לתוך נעליה ולחוות את עולמה, את רגשותיה ומחשבותיה כאילו הסיפור שלה הוא שלך ומתרחש כאן ועכשיו.
בואי לחקור בפעולה- מה באמת עמד מאחורי סירובה של וושתי למלא אחר מצוות בעלה?
ומאיין שאבה אסתר את כוחה לעמוד בקונפליקט הנורא שחוותה: האם לגשת בלתי קרואה אל המלך, לגלות את מוצאה ולסכן את חייה או לא לקחת סיכון ולהמשיך להסתתר?
http://bibliodrmh.ravpage.co.il/sounds-of-silence
תוכלי לגלות מה הידהד מתוך כך לחייך ולקבל מראה מרחיבת תודעה לעצמך .
#פסיכודרמה
