חשבתי לכתוב סטסוס בקבוצה של הבלוגריות : הבן שלי אריאל גיי. החלטתי לא! אין ברירה אני צריכה לשתף . הרי אני אדם פתוח שמשתף ומתחלק .
להיות אמא גאה היא הוויה קשה לאחת שכמותי, שהיתה חייבת להוציא את השדים שלה מהארון, את הפחדים והדעות הקדומות.
אריאל בן 23 וחצי היום, הודיע לי שהוא גיי כבר לפני חמש שנים. קל זה לא היה! אני אשקר שהמילים "אני אוהבת אותך כמו שאתה" יצאו לי בקלות. אבל אני אוהבת אותו כמו שהוא. באמת.
יש לי חברה עם ילד מוגבל מוחית שאמרה לי "אלוהים הלוואי שהבן שלי היה גיי". יש לי חברה באמריקה שהבן שלה חזר בתשובה שאמרה לי ואני מאמינה לה שהיא היתה מעדיפה שהוא יהיה גיי.
יש לי חברה יקרה פה שאיבדה את בנה שנולד באותו חודש שאריאל נולד.
כולן כאחת מזכירות לי שתמיד יש דברים קשים יותר וזה בסדר להיות אמא של גיי בתל אביב של 2014.
אבל מה שלא סיפרו לי זה שכהוא יוצא מהבית למפגש עם מישהו שהוא פגש מעל מסך האינטרנט. הוא אגב משתף אותי בשמו ,כולל את מספר הטלפון של הבחור. זה ההסכם בינינו. אבל הבטן שלי מתהפכת מדאגה. אני מפוחדת לחייו. כמה קשה להיות בן 23 שמחפש את חייו ואת עולמו ונוסף לזה להיות גיי. החיים כפי שאני מכירה כל כך מסובכים.לעזעזל מי צריך עוד אלמנט מסבך.
הוא היה חבר של בן של חברה שלי בלוס אנגלס היתה לי מה זה הקלה . לפחות אני מכירה ואוהבת את אמא שלו ואני מכירה את הבן המקסים שלה. לצערי לא נשארו יחד. כאלו הם החיים אפילו את החבר של הבן את לא יכולה לשמר למנוחת הראש שלך.
אני חברה של כמות רצינית של בחורים עם העדפות מיניות שונות שאני יודעת עליהם. אני אוהבת אותם הם ממש כייפים לי. באמת.
אחד החברים שלי שהכרתי באינסטגרם צעיר בן 23 אז יצא מהארון מעל גבי האינסטה מתחת לתמונה שהוא פירסם. ממש כך. אני הייתי איתו על קו הטלפון מלוס אנגלס לעזור לו לתת לו כוח. סיפרתי לו על אריאל והחיבור הוא נצחי. גם הוא הבן שלי מהחיים.
יש לי כמה חברות שאומרות לי "בחייאת נאוה למי יותר מתאים להיות אמא של גיי ממך? כמה מתאים לך שיהיה לך בן גיי הרי את כזאת קולית" אז זהו שאני קולית אבל הייתי מעדיפה להיות מרובעת ושתהייה לי כלה. חושבת רגע …או קי אולי בכל זאת עדיף , במקרים מסויימים שאני יודעת עליהם עדיף שהבן היה גיי ושיהיה שם חתן.
ואני יהיה לי חתן הרי תמיד רציתי בת. מחייכת….
יום טוב סלונות. נפגש בעוד שעתיים במרינה מול ים בתל אביב. החיים דבש.
