אם תעשו גוגל על ביטויים כמו 'מסעדות בחיפה', או 'איפה אוכלים בחיפה', סביר להניח שבעמודים 1 או 2 שזה מהר מידי בשביל לשכנע אתכם, תקפוץ לכם הטענה שבחיפה אין איפה לאכול, שאין כאן מסעדות טובות ושאנחנו עיר הפלאפל והשווארמה. ארבעת המילים האחרונות במשפט הזה הן נכונות, יחסית, אבל לכל המלעיזים צריך להגיד שתמיד, גם בשנות ה-80 היו כאן מסעדות טובות ולא, אין לנו רצון או צורך להיות תל אביב. מספיק שיש אחת כזו, לא צריך עוד.
הפיתוח המוצלח של העיר התחתית בשנים האחרונות, אחד הירושות הטובות שהשאיר לנו ראש העיר לשעבר יונה יהב, מהווה בעיני כר פורה ונרחב למסעדות ובתי אוכל בכלל (וגם לחנויות ספרים או בגדי מעצבים, אבל זה נושא אחר). ואם גם בתושבי חוץ עסקינן, אז כל אלו שמים את וניה ביסטרו במיקום מנצח. המסעדה ממוקמת ברחוב שער פלמר 1, נגיעה מהים והנמל ומצד שני מאווירת העיר התחתית על רחובותיה הרחבים 'של פעם', החנויות, מאות הצעירים שזנחו קצת את הכרמל ועברו להסתובב בה ובליל קיץ נעים, ההרגשה היא אירופאית משהו. המיקום טוב גם לאלו שאינם חיפאים ורוצים להגיע אליה מהצפון או לאכול בה כעצירה בטיול , כשלא צריך לעלות את כל ההר לכרמל.
מכיוון שאני הרבה יותר עכברית בתי קפה מאשר מסעדות, יצא לי בעבר לשבת רק פעם אחת בוניה וגם שם לא בדיוק טרפתי את התפריט כי זה היה יותר דייט מנומס כזה, אולי ראשון, מהסוג שא.נשים כמוני יתביישו להזמין בו ארוחת שלוש מנות, וחבל. אבל הפיצוי הגיע השבוע, עת הוזמנתי להשקת תפריט קיץ והיכרות עם אנשי המקום, הבעלים דני הוק סגל והשף מיכאל גרטופסקי שנכנס למסעדה כשותף. גם העיצוב של המקום השתנה והפך לקליל ומאוורר יותר.

גרטופסקי, עד לפני 6 שנים אושייה תל־אביבית שעמדה מאחורי מטבחים של מסעדות מובילות כמו הרברט סמואל וסושיאל קלאב החליט לארוז את המשפחה ולעבור לצפון והוא מוכר לרבים בזכות הביסטרו המוצלח שלו במושב לימן שהפך לשם דבר גם מחוץ לגבולות חיפה, אחד המקומות שתל אביבים מתנשאים למשל יגיעו אליהם בטיול שלהם למדינה אחרת מחוץ לעירם, כמו לגליל.
אל האירוע שארגנה אשת היח"צ אן כהן מרום, הגיעו עשרות רבות של עיתונאים, בלוגרים ומה שמוגדר אנשי חברה חיפאים (או יהיה מי שיגיד, כאלו שמתאים להם קצת לאכול חינם אוכל טוב) – היה צריך להכין כמויות אוכל גדולות כל הזמן, וראיתי את צוות המסעדה עובדים במרץ. הפרט הזה ראוי לציון כשחושבים על הלחץ שבו הצוות היה נתון ובכל זאת הוא הפיק עבורנו מנות ממש טעימות, הרבה מעבר לציפיות שלי. לא שהיה לי חלילה דעה רעה קודמת על המסעדה, ממש לא, אבל מספיר היה לי להביט מעבר לכביש כדי להיזכר במסעדה אחרת שפעלה מולה ונסגרה תוך חצי שנה לערך, כששם האוכל היה בינוני משהו.
עכשיו יש שם מאפיה, באופן לא מפתיע. באירוע זכינו לטעום מבחר מנות של השף, כמו אלו למשל: רוסטביף מהמעשנת פרוס דק דק, איולי רוקט וברוסקטה. מנטי- כיסונים ארמנים במילוי טלה קצוץ, תבלינים מהואדי, יוגורט ועלי תבלין לחמניית בריוש עם שפונדרה מעושנת ועלי רוקט כנאפה מלוחה במילוי מנגולד וגבינה ערבית מלוחה סיגרים פריכים במילוי שרימפס קצוץ עם יוגורט, טחינה וקצת חריף ואספרגוס פונדו פרמז'ן

האוכל היה טעים ברמה שמצאתי את עצמי בסיטואציה קצת של מרדף אחרי המלצרים שהסתובבו עם מגשי ההגשה, כדי שחלילה לא אחציץ משהו. מקווה מאוד שהסצנה הזו שלי לא צולמה.
היו לסיום גם קינוחים שבעיני היו מתוקים ודחוסים מידי, כמו עוגת משמש דחוסה שידידי העיתונאי דורון דווקא אהב ושנינו הסכמנו שהעוגות הזכירו קצת את בית סבתא. איני יודעת אם אלו מוגשים קבוע כקינוחי המקום אז אין טעם לפרט יותר.
ראוי לציין גם את בר המשקאות שאחד מהברמנים בו הרכיב קוקטייל מצוין, ששילב פירות וגי'נג'ר ולא היה 'אגרסיבי' מידי ובתור אחת שלא חובבת אלכוהול כי אני מעדיפה את הפחמימות שלי מוצקות – גמעתי לתוכי את המשקה בתאוותנות שלא היכרתי קודם בי, כשמדובר באלכוהול. באופן כללי אם תגיעו לוניה תוכלו ליהנות ממנות המושתתות על חומרי גלם טריים ואיכותיים. לצד הבשרים, הדגים ופירות הים מוצעות בתפריט גם מבחר מנות צמחוניות וטבעוניות, הספיישלים משתנים על בסיס שבועי כל שבכל פעם תוכלו למצוא מנה חדשה ויצירתית. הבר שיגיש לכם מבחר משקאות עשיר הכולל יינות בוטיק מהגליל והעמק. המחירים שפויים ובעיני הישיבה במסעדה יכולה להוות בילוי קיץ נעים ובהחלט טעים.
וניה ביסטרו שער פלמר 1 (עיר תחתית) חיפה 04-6716272 www.venya.co.il













