להסיר את הלוט
תערוכת יחיד של פרופ' אבן בלין
בגלריית אורלי דביר רח הנמל 32, יפו
כפסיכואנליטיקן וכצייר, ציוריו של פרופ בלין חוקרים את מה שגיל דלוז כינה "האזורים הבלתי מובחנים שבין האדם והחיה." בלין מכוון אל ומזדהה עם אובייקטים ספציפיים של "אימה וחמלה" והם כוללים את המוסלמן והאנורקטי. שניהם דומים באופן חזותי האחד לשני וגם "למתים מהלכים" אחרים. וכל זאת תוך הדגשת היעלמות הגוף, אבדן הפנים, השחתת הצורה ואל אנושיות. באופן פרדוכסלי חושף בלין את האנושיות האמיתית ואולי אף השמיימית הקיימת בכל אחד מאתנו. באופן פרדוכסלי חושף בלין את האנושיות האמיתית ואולי אף השמיימית הקיימת בכל אחד מאתנו.ההפרה הארוטית והאסתטית מתבטאת באופן בו בלין עושה שמוש בצבעים ובצורות ואלו חושפים את מה שדלוז כינה "בשר, האזור המשותף של האדם והחיה."
הצייר כקצב הפוסע לעבר הקצביה כאילו צעד לעבר מקדש כאשר הבשר הוא הקורבן הצלוב. ההגיון של התחושה ,2002,21-22
נעילת התערוכה:8.10.2017
Unveiling
As a psychoanalyst and painter, Professor Bellin’s paintings explore what Gilles Deleuze has called “zones of indiscernibility or undecidability between man and animal.” Bellin points to and identifies with specific Objects of “horror and compassion” which include the Musselman and the Anorectic, both bearing uncanny resemblance to each other, as well as to other “dead men walking.” By focusing on bodily disappearance, loss of face, disfigurement, and the inhuman, Bellin paradoxically unveils what is truly Human and perhaps Divine in all of us. An aesthetics of erotic transgression informs Bellin’s use of color and form that opens up what Deleuze has called “meat, the common zone of man and the beast.”
“The painter is certainly a butcher, but he goes to the butcher shop as if were a church, with the meat as the crucified victim.” The Logic of Sensation (2002, 21-22)
