לפעמים המחשבות יכולות לשגע. הכל מתפצל. קול אחד אומר תפסיקי לחשוב על זה ואז לא תשתגעי, כי ממילא אין לך מה לעשות כדי לשנות את המציאות, וקול שני אומר- אבל זה נורא. זה בלתי נתפס.
שני אנשים צעירים במעלית, טובעים לאט כמו בסרט אימה.
לפעמים אין ברירה אלא לכאוב, להניח להכל ופשוט להשתגע, עד שזה נירגע וחוזרים לחיים כמו שהם.
לפעמים הראש לא נותן מנוח, ולב האור והחשיבה החיובית והאמונה בטוב לא מצליחות לעצור את המחשבות המשגעות.
רק לפעמים.
