הילד שלי אלוף
כמעט שנה שלמה זרעתי לו את הרעיון ללכת לחוג טריאטלון גם בלי החברים שלו
השילוב של ריצה עם שחיה ורכיבה על אופניים מאוד מתאימים לטיפוס אנרגטי ואוהב שינויים כמו ענבר שלי (שחגג 9 לא מזמן)
והשנה הוא סוף כל סוף הסכים!
סכים ללכת לשיעור ניסיון ונדלק על החוג (של מצמן) ולא רק שנדלק ומתמיד – תוך חודש גם הצליח לשכנע 4 חברים מהקיבוץ להצטרף לחוג יחד אתו ולעוד 4 אימהות להתחלק איתי בהסעות (נוח ביותר).
הבן שלי מאז ומתמיד היה ילד מאוד מאוד תחרותי, כזה שמשווה את עצמו לילדים אחרים (״אני יותר טוב ממך", "אני אלוף בזה") דבר שגורם לאי שקט פנימי.
היה לי חשוב למצוא עבורו חוגים ספורטיביים שבהם הוא יוכל להתאמן על היכולות האישיות שלו ולהחליף את ההוויה של תחרותיות בהישגיות,
במקום להשוות את עצמו לילדים אחרים , חשוב היה לי ללמד אותו להסתכל כל הזמן פנימה ולראות איך הוא התקדם, איך הוא צמח ואיך השתפר.
בשלב הראשון קנינו לו שעון עם טיימר והוא התחיל למדוד לעצמו תוצאות של ריצה ובשלב השני הוא קיבל הזמנה למירוץ.
אז קיבלנו הזמנה למירוץ עבור ילדי החוג טריאטלון, מירוץ בחושך עם פנסי ראש ברחבי קיסריה ושדות ים,
הצעתי לו שארוץ אתו יחד, כי אין כמו דוגמה אישית, מבחינתי והוא התלהב.
בחרנו לרוץ 4.2 קילומטר (היה 1 קמ, 4.2 קמ ו-10 קמ) נעלנו את הנייקי וביחד עם חבר נוסף של ענבר נסענו שלושתנו בערב למירוץ,
כבר בתחילת הזינוק השאירו לי הילדים אבק מאחורה, הם טסו קדימה ואני נשארתי הם המאסף.
רצו בקלילות, מבלי להתאמץ והייתי גאה בהם שבחרו לרוץ עם הגדולים בקו הראשון,
והוציאו מעצמם את הגרסה הכי טובה שלהם.
לבן שלי יש כישרון מטורף בריצה- הוא קליל, מהיר, נושם טוב והוא ממש מדלג כמו איילה, הוא מזכיר לי את הגרסה של עצמי כשהייתי צעירה, ילדה שאהבה והיתה טובה בספורט
אבל בלי תמיכה, בלי דחיפה ובלי אמונה מהבית – וזה מה שעושה את ההבדל.
היה לי חשוב מאוד לרוץ אתו יחד ( ואכן הייתי ההורה היחידי שרץ) כדי לתת לו תמיכה מהבית ולהראות לו שכולנו מאמינים ביכולות שלו
אבל אם אודה על האמת- לא באמת הצטרפתי לריצה רק בגללו אלא גם בגלל הילדה הקטנה שבי, שתמיד חלמה להיות טובה במשהו ולקבל הכרה.
הילדים שלנו זה התיקון שלנו בחיים הללו וכל יום בחיי זה מקבל יותר ויותר משנה תוקף,
להיות בתנועה מתמדת זה חלק מתפיסת החיים שלי כיום ואני מקווה להעביר זאת גם לענבר ולאחרים.
#nlpmotion
#nlpmotionisthewayilive