אפילו אני כמעט וסטיתי מהנתיב, בעודי דוהרת על כביש 22 המהיר מאוד כשעיני נתקלו בשלט – מה זה שלט, קיר תעשייתי- בו נראית דמותה של 'האלילה' רפאלי כשהיא נועצת בנו עיניים כחולות יוקדות, משרבבת שפתיה ומזמינה אותנו לחגוג עמה את פתיחת הסניף החיפאי של אורבינקה, הרשת שגם בבעלותה. אותיות הענק ציינו את תאריך המאורע והתחושה כולה היא כאילו אנחנו עומדים לקבל את פניה של לפחות מלכת אנגליה, או איזו מדונה אחת.
לא היה זה שלט חד פעמי אלא מוטיב חוזר על אחורי אוטובוסים, מודעות ובעיקר בתודעה של אנשים. כן, הפרסום כנראה הצליח, כי במשך השבוע נשאלתי מספר פעמים אם גם אני מתכוונת להגיע לאירוע אליו הוזמנתי כעיתונאית.
הבאזז התחזק עם מפגש הפרלמנט השבועי שלי עם חבריי, כשזה היה למעשה האייטם הפותח : עם הדלקת הסיגריה הראשונה של אחת החברות ולגימת הקפה של אחר, נשאלתי האם אני מתכוונת להגיע למפגש, וידידי ר' הודיע לי שהוא כנראה גם יהיה שם, בסביבה.
גם אני הגעתי. למה, אם אני כה צינית לסיפור? ראשית, כי יכולתי, הייתי פנויה, התחשק לי קצת אירוע פאן וגם אני אוהבת להיות מוזמנת לאירועים מדוברים. כששנים לא מזמינים אותך למסיבות כיתה, נוצר…חסך מסוים. ואני לא אסתיר גם את העובדה שזכינו לקבל שובר מתנה לקניה. ורוב העיתונאים, חבריי, לא מרוויחים להיט.
בערב חמישי הגעתי למקום הרבה לפני הזמן, כי צפיתי בדיוק את שהולך לקרות. והנה אני רואה נחיל רב של אנשים שפתאום מחפש דרך חלופית לעלות לקומה השניה, שכן, זו נחסמה כמעט כולה. ויותר מזה, המדרגות הנעות- עליהן אנו אמורים לעלות לחנויות ולהיות צרכנים תאבתניים כמו שמצפים מאתנו- אפילו אלו נחסמו. והכל בגלל חגיגת בר.
ביחד עם רבים עליתי למעלה דרך מדרגות החירום ומשם הצלחתי להכנס לקומה ומיד לאזור האירוע, שהיה בינתיים סגור לקהל. מסתבר שמדובר בחנות ענק, ומסביבה בית קפה שמתפרש על שטח כה גדול שאת חנות הספרים שהייתה במקום "פינו" לחלק אחר בקומה. טוב, בגדים זה גם חשוב.
שומרים ומאבטחים לא מעטים נראו בסביבה, ובשביל להכנס בדקו וסימנו את שמי, ועל שורש כף ידי הושם צמיד, מה שממש גרם לי להרגיש שהנה מדונה מגיעה להופיע בפניי. זה התחיל באמת להיות מרגש משהו , המוזמנים החלו לזרום, כשרובם הוגדרו כ-VIP , אנשי תקשורת וסלבס צפוניים. בינתיים ליד הבמה שהוקמה הצטופפו עשרות ילדים, בני נוער ובוגרים מה שגרם לי להבין שבר רפאלי צפויה לעלות, לדבר אליהם ובטח לגזור סרט או משהו.
היא אכן הופיעה, בערך שעה פלוס עד שהאירוע החל. בתחילה לא היה ברור אם היא נוכחת במקום, שכן היא הגיעה וישר נלקחה לחדר אחורי בחנות, ואני תהיתי אם זו הייתה רוח רפאים או בר עצמה וכמה זמן אצטרך לחכות עד שהיא תצא לקהל. סליחה, יש לי שיעור התעמלות הערב. אומנם אני לא אדגמן כבר על הספורט אילוסטרייד כמו ידידתי בר, אבל צריך לשמור. בשלב הזה החלטתי שאולי כדאי לבחון את מה שלשמו התכנסנו הערב. הבגדים והחנות. הרי, זה הרעיון לא? צריך להגיד שהחנות נעימה, גדולה, ושיש בה פריטים רבים שיכולים לעניין, לא רק בגדים. בכל זאת, נראה שהציפיה הייתה לראות קצת אבק כוכבים.
בר אכן יצאה, כשכבר כמעט התיאשתי, מוקפת גברים חסונים שאמורים להגן עליה, ממה בעצם? אני מודה שזו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את בר ויש משהו מסקרן בזה. היא נראתה חביבה למדי. בפנים נקיות מאיפור, יש לציין, שיער חלק וג'קט היא עלתה לבמה, אמרה כמה מילים וכמובן, כמו שמצופה בימינו – צילמה סלפי עם הקהל שצווח באושר והתלהבות, כנראה שוכח את ההמתנה.
אני לא יכולה להגיד שלא נהניתי פה ושם מכל הטרארם, האופנה, האוכל, המינגלינג. יחד עם זאת, לא יכולתי שלא לתהות – האם לא הפרזנו קצת המון ?
ואם בר הייתה מופיעה בפתיחת חנות או אירוע בקניון תל אביבי או שרוני, זה היה אותו האפקט? כן, אני מודעת לעובדה שחיפה רחוקה כשעה נסיעה ממדינת תל אביב, כמו גם שבר רפאלי היא אייקון במונחי דוגמנות. אבל מכאן ועד להאדיר את הגעתה לפה, עד למונחים של אירוע השנה, בעיני זה מגוחך למדי.
להלן מבזק חדשות מפתיע: כבר היו פה לא מעט מפורסמים במהלך השנים, אפילו בינלאומים. על ניק קייב שמעתם למשל? או על איזו שחקנית אלמונית ששמה סופיה לורן. שלא לדבר על אישים פוליטים כמו סדאת. כן, בר סופר מפורסמת, יפה ומצליחה. אבל כולנו, כו-לנו, עדיין במדינת ישראל. וחנויות אופנה תאמינו או לא, נפתחות בחיפה ככה לפעמים. אולי פעם בחודשיים.
אינני מאשימה או מקניטה מישהו מסוים בקרקס הזה . זה לא בר, היח"צ או מי שהחליט לשים את השלט הענק. יכול להיות שזה רוח התקופה, העידן הדיגיטלי סלפי סלבס נוטף שטחיות ומעריץ פרסום. יכול להיות שהשילוב של אופנה נגישה, בלונד זוהר, דוגמנית מצליחנית וקניון הם גורם משיכה עליון בימינו אנו. זה בסדר, אבל היי, אל תשכחו גם להביט על הים והעצים שמסביב. אולי הם יעלו בכם עוד תכנים.
צילום תמונה מרכזית: שרה איקו