ניו יורק גדושה באנשים, כך שאפשר למצוא בה קהל לכל דבר, ביזרי ככל שיהיה. אפשר למצוא בה חנות ל"ספרי מהפכה" (בזמן בו חנויות ספרים כלליות נסגרות על ימין ועל שמאל), ואפשר לקיים בה מצעד של כלבים מחופשים להלואין.
בצידו האחד של פארק תומפקינס מתכנסים אנשים שנראה כי הם תושביו הקבועים של הפארק, קשי יום, רובם ממוצא סיני. בצד אחר ילדים ואמהות מבית ספר נורא-ירוק בהפניניג-לפני-הלואין הכולל ביתנים חמודים ועוגות פמפקינס (אורגניות כמובן).
בפינה השלישית יאפים יצירתיים שמתעקשים לגדל כלבים בעיר הצפופה הזאת. הכלבים לא נראו סובלים במיוחד ,עוטים ארשת חשיבות עצמית לכאורה, אם כי בתכל'ס, נראה לי שהם נהנו בערך כמו שתינוקת בת שנה נהנית משמלת קרינולינה.
התחפושת הנפוצה ביותר היא דבורה (מתאים לכלבי עיר זערוריים), אך יש גם כלב נהנתן שמחזיק כוס יין ביד אחת וסיגריה בשניה, טווס, סבתא, אריה, אוטובוס (עם ילד נלווה שמחופש לתחנת אוטובוס), כרית תפירה, שחקן בייסבול , וגם כלבי מחאה חברתית. לשיפוטכם:
לאחר ההתכנסות, הכלבים המשיכו לתחרות, אבל אנחנו לא נשארנו לראות מי ניצח והמשכנו לשכונה הסמוכה, לווילג'. פגשנו מוכרת כובעים יפה (מממ…מתקשר קצת לתמונות הקודמות?)
קניתי כובע אדום, ומיד הרגשתי טוב.
