נכנסים לרחוב הלא מרוצף בלוד
ליד כל בית יושבת אישה על כיסא ושמלתה עטופה בסינר ,כל אחת והסינר שלה , הן יושבות מדברות ומספרות אחת לשניה הכל .
בסוף הרחוב יש ספסל מעץ , מאחוריו המון עצי קקטוס והמון פרחים מסביב , ריח הפרחים משכר , ריח הענבים ועוגות השמרים עובדים חזק על החושים

הגענו , הגענו לבית של סבתא שרה זהו לא בית רגיל -שביל הבית מכוסה בעלי גפן , הבית עצמו בנוי בצורת האות ח , קרקורי תרנגולות וצהלת הסוס נשמעים כל היום בחצר כדי להכנס ולצאת מהחדרים שמעוצבים עם ריצפת פסיפס צריכים לצאת לפרוזדור ושם בחצר בפינה השמאלית עומד צריף , זהו המקום הכי חשוב שרותיםםםם ומקלחת
הבית של סבתא שרה , המקום האהוב עלי בילדות המקום עם הזכרונות הכי אהובים עלי , לסבתא שרה היו 5 בנים 4 עלו איתה ארצה ואחד אבד במלחמה , לסבתא שרה נולד נכד (אחי) שוב בן , סבתא היתה בטוחה שיהיו לה רק נכדים

- יום הולדת שלי צילום מהאלבום
, סבתא היתה בטוחה שיהיו לה רק נכדים בנים
ואז הגיעה תינוקת 4550 שהפכה לשמחתה ולאהבתה הגדולה ,אני (אחכ נולדו עוד נכדות ) היה לי מקום של כבוד
כסא שבו היתה סבתא מסרקת אותי כל יום , סבתא הכינה סידרה של תסרוקות וכל יום ישבה שעות ועיצבה לי תסרוקות , איך קשור נטוורקינג לכל הסיפור הזה ?אחרי שסבתא עיצבה לי תסרוקת יצאנו לספסל מהעץ , כל הנשים עם השמלות שעטופות בסינר היו מגיעות לראות את הנכדה היפה של סבתא שרה לראות את התסרוקת שהיא יצרה , הן כבר היו נשארות לספר , לדבר, להתייעץ -הן עשו נטוורקינג בלי לדעת שכך זה נקרא , כנראה שכבר מילדות ספגתי את פעילות הנטוורקינג , היום אני יושבת ראש ארגון נטוורקינג IBC יש לי סיפורים רבים מבית סבתא למשל החתונה שהיתה בחצר שהוזמנו 100 איש והגיעו 300 ואיך הסתדרנו , המון סיפורים פיקנטים שיכתבו בבלוגים הבאים מוזמנים להכנס ללינק ולהוסיף ספורי סבתא שלכם













