מחאת ה-#metoo שתפסה תאוצה לפני כמה חודשים אמנם כבר שככה, אבל היא הביאה אותי למסקנות ובדק בית גם אצלי במעוזי הפרטי. בן זוגי, אישי והגבר האהוב עלי מכול בהחלט לא צריך לחשוש מהמחאה! כביסה, כלים, לשים את הילדים אצל ההורים (קייטנת סבא וסבתא אני קוראת לזה) בהכל הוא עוזר והוא תמיד נמצא שם לצדי.
אז רגע? מה לכל הרוחות אני רוצה שפתחתי את הפוסט עם מחאה כל כך כואבת ומוצדקת? ובכן, כמו בהרבה דברים אני קצת אוהבת לעשות רעש וצלצולים, אך יש לזה מטרה – טיפוח הוא ממש לא שגרת חיים שצריכה להיות מוכוונת רק לאישה. אישי, עד כמה שאני אוהבת אותו, איך נאמר… לא הכי שומר על גזרה מטופחת. עם בטן עגלגלה אני יכולה להתמודד (אם תשאלו אותי זה אפילו יפה! מה אתן חושבות?) אבל עם שחורים ועור שומני? אדוני הנכבד, אתה עובד במשרד, אין לך תירוצים! ואז התחלתי במחאה הקטנה שלי לשיוויון מגדרי. אני פוקדת את הקוסמטיקאית הרפואית שלי אחת למספר חודשים, אישי לעומת זאת מעולם לא דרך בקליניקה או אפילו שקל טיפולים.
לבסוף השכנועים צלחו
אחרי שורה של שכנועים ורמיזות עבות על כך שהוא צריך לדאוג לעור הפנים, סוף כל סוף הוא הסכים לגשת כדי לבדוק מעט על ניקוי פנים לגברים. בתחילה הוא הגיע מהוסס והאמת אני יכולה להבין אותו. מדובר בעור הפנים וגם אם מעולם לא טיפחת אותו, בטח שלא תרצה שמשהו יקרה ויזיק לו אף יותר. לא לקחתי יותר מדי הימורים ולקחתי אותו רק לקוסמטיקאית מומלצת שעליה שמעתי ביקורות טובות ושניגשתי אצלה כבר לכמה טיפולים. אחרי הכל על העור לא מהמרים (ובטח לא כשמשכנעים מישהו אחר לעשות את זה!).
אך זה לא הסתיים שם
חשוב לי לציין שכל מה שביקשתי לא דרש מבן זוגי לעשות שינויים באורח חייו. אני קודם כל לא בעד להתערב לאדם שאנחנו אוהבים בתחביבים ובחשקים, ואני גם בטח שלא אנסה לשנות אדם שאני אוהבת ומקבלת כמו שהוא. אך היה דבר אחד נוסף שרציתי לבקש ממנו כדי להרגיש שהנה אנחנו מעט יותר שיוויוניים. כאן הוא כבר בהחלט קיבל חום, אבל פשוט הייתי חייבת והוא הסכים! כפות הרגליים מעולם לא היו משוש חיי, וככל הנראה שבמעמקי גיל השלושים כבר לא אשנה את דעתי. לבן זוגי יש כפות רגליים אסתטיות אך כשזה מגיע לציפורניים? ובכן…. אחסוך את התיאורים. זו הייתה בקשתי האחרונה אליו ולבסוף בקול חצי משועשע חצי מותש אמר "מה עוד יגרום לך לאהוב אותי?".
להגיד את האמת? כאן נעצרתי לרגע. הייתה לי צריבה בלב. נכנסתי למעין אמוק מסוים שאולי פספסתי בדרך שיש כאן רגשות שייתכן ומתחילים להיפגע. אני אישית פוקדת את הקוסמטיקאית שלי כמובן כדי למצוא חן בעיני בן זוגי, אך בעיקר עבור עצמי. אני עושה את מה שעושה לי טוב ולא מה שמוצא חן בעיני אחרים. וויתרתי לו על עניין כפות הרגליים ולבסוף הוא עשה את זה בעצמו (תארו לכם הפתעה משונה – הוא חזר מהעבודה והוריד נעליים בגאווה).
זה דבר אחד להמליץ למישהו לעשות דבר מה שיחמיא לו, זה דבר אחר להכריח אותו או "לשבת עליו" כדי שיבצע את זה. אז פתחתי במחאת metoo קטנה וגם הפוסט נפתח באמרה נחרצת, אך האם בתוך כל גל המחשבות הזה משהו ברגשותיו של האחר מעט מתפספס?