בעקבות שביתות אקלים ברחבי העולם האחרונות, יותר ויותר צרכנים נותנים תשומת לב רבה יותר לטביעות הרגל הפחמניות שלהם, שדרבנו קונים רבים המודעים לסביבה לחשוב מחדש על הזיקה שלהם לאופנה מהירה. עם פשיטת הרגל של Forever 21, הדיבורים על ימים אפלים יותר לאופנה מהירה רק התחזקו.
אבל תעשיית האופנה המהירה נהנית מנקודת מכירה חזקה אחת: תחרותיות מחירים. קניות באופן בר-קיימא יותר בדרך כלל יקרות יותר.
ללא פתרונות יצירתיים המשתלבים בהרמוניה בין התודעה האקולוגית של הצרכנים לבין התודעה התקציבית שלהם, יהיה קשה עבור קונים רבים להעביר את המחירים הנמוכים של הצעות אופנה. כדי למנוע מקונים להרגיש קרועים בין הארנקים שלהם לכוכב הלכת, קמעונאים צריכים לנקוט בצעדים כמו תמיכה בתרומות בגדים, להציע תמריצי משלוח ירוקים ושימוש רב יותר בחומרים ממוחזרים, כמו גם אפשרויות מימון ותשלום שמורידים את נטל העלויות של הלקוחות מראש.
זו הסיבה שאופנה מהירה לקחה את העולם בסערה, וכיצד קמעונאים יכולים להפוך את הגאות.
מחירים נמוכים, עלות גבוהה
במשך שנים נהרו הצרכנים לשקעי אופנה מהירים כדי להשיג את סגנונות המסלול האחרונים במחירים נמוכים יחסית, אך המחירים הנמוכים הללו הגיעו בעלות גבוהה. סיבים סינטטיים שמקורם בדלק מאובנים כמו פוליאסטר, ניילון ואקריליק מהווים כיום 60% מהבדים בבגדים שלנו. מכון המשאבים העולמי מציין כי ייצור חולצת טריקו יחידה דורש 2,700 ליטר מים, ואילו ייצור זוג ג'ינס אחד מביא לפליטת גזי חממה שווה ערך לנהיגה במכונית 80 מייל.
פריטי אופנה מהירים המיוצרים ומעוצבים בזול, עם הטרנדים האחרונים בחשבון, לא נבנים להחזיק מעמד, מה שמסייע להסביר מדוע צרכנים שומרים על בגדים רק כמחציתם ארוכים כמו שהם עשו בסוף המאה, ומדוע הצרכן הממוצע רכש 60% יותר בגדים בשנת 2014 מאשר בשנת 2000. ההתמדה בביקוש הצרכני פירושה יותר ייצור והשלכות סביבתיות שליליות יותר, כאשר 2014 ציין השנה הראשונה בה מיוצרים יותר ממאה מיליארד בגדים ברחבי העולם.