מי היא ישראל השנייה? אני גרה רחוק רחוק, אילו יכולתי לצפות את המרחבים שאכיר, הגיוון התרבותי, או הגיוון הרב תרבותי. לא ציפיתי לו, ויום יום הוא מכה בי בעקביות ובעקשנות. והוא גרם לי לשאול את עצמי, איפה אני מול כל זה, בתור ישראלית. האם כל ההזדמנויות האלה ששם בחוץ הן בשבילי. יום אחד נסעתי באובר, ופגשתי איש שמגיע מאפגניסטן וטוען שהוא יהודי, מעבר לזה אני לא זוכרת דבר מהנסיעה. ביום אחר, זכיתי למטח זיזים לוהטים, כשנהג הומוסקסואל והנוסע שחלק איתי את הנסיעה דיברו מלפניי על נושא מקומי רותח גם הוא, בדיקת די.אנ.א. הנהג אמר, שאומרים לו שהוא יגלה שהוא בעצם יהודי. ואז, פתח בקריאה מדמידת דם: איוווו. איכס. והשותף שלי נוסף לנסיעה: "אין מצב" בטון בוטח. למחרת הכל היה רגיל, לא פתחתי במלחמה, חוץ מדיווח לאובר, אפליקציה שמבחילה אותי. אני גרה כל כך, ושוב, רחוק. יום אחד הלכתי ברחוב גדול ולרגע אחד הכל נראה לי כמו עיר נעוריי. זו כנראה הייתה הזוית של הרחובות שהייתה מוארת באור חזק, הרחוב חלף על פני הצומת ועלה במעלה הגרם. אני עומדת על גרם המעלות שלי. גם בעיר זרה שבה אני גרה, אני מצליחה לראות את עיר ילדותי בוקעת וצפה. פתאום לרגע קט, הכל שב היה להיות מוכר. זו הקלה גדולה, אנחת רווחה המגיחה כמו צחוק מתפרץ. גם כשהתפכחתי וחזרתי לזהות את עצי עירי הזרה, הגרם היה אותו הגרם. גרם הוא בעצם גם עצם, החומר ממנו עשוי השלד. זאת מילה עתיקה עתיקה שמגיעה מהשפות שמיות. המילה "גרם" במשמעות הראשונה היא פועל, הקיים גם בארמית במשמעות דומה. אך במשמעות השנייה, המקראית, הוא רווח יותר בשימוש בבניין פיעל (לגָרֵם עצמות), והוא נגזר מן המלה גֶּרֶם מאוגריתית, ארמית וערבית, שפירושה הוא עֶצֶם, מכאן, ביטויים כמו "גרם מדרגות", "חמור גרם" או "רחב גרם". בעברית משנאית, תחת ההשפעה הארמית, נטל לעצמו את המובן של "להביא לכך שיקרה משהו". ככל הנראה, המובן הראשון של המילה הפןליסמית הוא הרחבה, על דרך המטאפורה, למובנה השני: המשמעות המקורית של השורש היא 'לחתוך' או 'לשבור', וזו גם המשמעות היחידה המופיעה במקרא. אני הולכת ברחוב הזה בשעות הצהריים המאוחרות. רק אני הולכת על המדרכה הנקייה, ולפרקים אנשים יוצאים ממכוניות ופועלים מבצעים את פעולותיהם ליד הפיק אפ טראק הגדולה. בעיניי הם מתחרים זה עם זה, מי הוא הגדול והחזק בכולם. פניהם
ישראל השנייה
