לאמא שלי, היה משפט כזה: היא נראית כמו ינטע דבוז'ה. המשפט נאמר בזלזול, בהנפת יד, ולפעמים, אם היא באמת לא יכלה לסבול את אותה ינטע דבוז'ה, הייתה מוסיפה גם: ויש לה תחת כמו מגש תה.
השמלה השחורה? זו עם קרושה הפרחים הלבנים? מה לעזאזל חשבתי כשקניתי אותה?
לזכותי ייאמר, שהיא הייתה במבצע של 1+1 והשמלה השנייה אותה קניתי, מיני שחורה וסקסית – נהדרת.
אבל את זו? השחורה? להלוויות? ינטע דבוז'ה, אני שומעת את אמא שלי.
ולא לבשתי אותה אפילו פעם אחת. אחת!!
לעומתה,את האפורה, היפה הזו, שקניתי לפני משהו כמו שש או שבע שנים, בגזרת מעטפת, לא הפסקתי ללבוש. עם מגפיים שחורים ארוכים, עם מגפיים אפורים, עם נעלי עקב, עם שרשרת ארוכה, ועם שרשרת צבעונית, וכשאני זורקת עליה ככה, באגביות, ג'קט גי'נס, אני שומעת אותה אומרת לי תודה.
מתה עליה, על האפורה שלי. הכי אהובה עלי בארון.
את שומעת, אמא? ינטע דבוז'ה לא גרה כאן, רק אפורה עם ג'קט גי'נס.
גם אתן מוזמנות למסיבת ההחלפות של סלונה, לחצו על ההזמנה לאישור הגעה
