יש ימים כאלה, שככה, בלי סיבה נראית לעין ובלי יכולת לעצור אותן, הדמעות מגיעות. הן לא מחכות לרגע שבו את בחושך או לבד, להן לא אכפת אם את ברחוב הומה, במשרד, עם הילדים או עם חברות, הן פשוט באות. ואת ממהרת לשירותים, מנגבת את העיניים, שוטפת פנים, מביטה במראה ואת חושבת שאולי יאמינו לך אם תגידי שזה החול באוויר. אולי ואולי לא.
יש ימים שאת קמה ובורחת. חומקת מהשאלות, אורזת תיק, נכנסת למכונית, מכבה את הרדיו ומסתגרת בבועה השקטה שלך. את נוסעות ודומעת ובכל רמזור אדום את מנגבת את הפנים ומתחילה שוב לדמוע והזרם פשוט לא פוסק.
למה? את באמת לא יודעת.
יש לך בית טוב, איש טוב, ילדים טובים.
יש לך עבודה שאת אוהבת, חברות טובות, חברים.
את והאיש שלך חיים זה לצד זו, אתם לא ממש רבים ולא ממש מדברים, הוא איש טוב, את מחבבת אותו, אבל המעט שהיה לכם משותף פעם, כבר לא שם. הוא כבר לא עושה לך פרפרים בבטן. לפעמים הוא מרגיז אותך, בדרך כלל גם זה לא.
יש את ההוא שעושה לך פרפרים בבטן, אבל את מנסה לא לחשוב על זה, כי זה לא יקרה. לפעמים אפילו נדמה לך שהצלחת לקבור את זה מספיק עמוק ואז את מסתכלת במראה ויודעת שלא. זה אפילו כבר לא משנה כל כך אם הוא עדיין מרגיש אותו הדבר או אם את לבד בסיפור הזה.
יש את החברות שלך שאת אוהבת כל כך ושאת לא מפסיקה לשאול את עצמך למה הן חברות שלך כי בפנים את עדיין הילדה הממושקפת, השמנמנה, הביישנית ואת לא באמת מרגישה ראויה.
יש את האנשים שלא מפסיקים לשבח אותך ושלא יודעים כמה את מפחדת שיום אחד הם יבינו שאת לא חכמה כמו שהם חושבים, שאת לא כזאת מוצלחת, שבעצם אין לך מושג.
יש את החברה שכל כך יקרה ללבך, שאכזבת אותה מבלי להתכוון ועכשיו את לא יודעת איך לתקן, הפחד משתק אותך ובכל יום שעובר, היכולת שלך לתקן את מה ששברת הולכת ופוחתת.
יש ימים כאלה שאת קמה כרוח סערה, מבצעת משימה אחר משימה אחר משימה, לפעמים את אפילו גאה בעצמך שהספקת כל כך הרבה. אבל בפנים את יודעת שזה לא מספיק טוב. שהיית יכולה לעשות הרבה יותר.
יש ימים כאלה שאת מנסה ומנסה ולא מצליחה לעשות כלום.
יש ימים שאת מחבקת את הילדים שלך כי זה יותר קל מאשר להקשיב להם.
יש ימים שאת עונה בקוצר רוח ובחוסר תשומת לב לסובבים אותך ולא באמת יודעת מה הם אומרים.
יש ימים שאת מנסה ומנסה, אבל זה אף פעם לא מספיק ואז את מוצפת אשמה, את יודעת שאת לא עושה את מה שחשוב באמת, את לא נותנת לאנשים שאוהבים אותך את מה שמגיע להם.
יש ימים אפורים, יש ימים שאת אפורה.
