נשיא אחד אנס שיושב בכלא, ראש ממשלה אחד לפחות גנב וסביר שעוד מעט ישב בכלא, שר אוצר גנב יושב בכלא, שר מיועד להיות שר פנים גנב מורשע, בית ראש ממשלה שמתנהל כמו בית מלכות ולכאורה לכאורה לכאורה מתעמר שם בעובדים, ראש ממשלה ואישתו שטסים עם מיטה מעופפת בטיסה קצרה לאירופה, טייקונים שבנו פירמידות על חשבון הציבור בעוד הזקנים והנכים מקוששים בקבוקים למיחזור כדי לקנות לחם, ומי מרגיז את הציבור: שמעון פרס. למה? שאלה טובה.
פרס זוקף לזכותו את הקמת התעשייה האווירית, הכור בדימונה, עצירת אינפלציה מטורפת של 400 אחוז שהיתה קוברת את המשק, כינון יחסים עם מרוקו וזה רק על קצה המזלג. הוא מילא תפקידים חשובים מגיל צעיר ותמיד עבד מסביב לשעון. היה מנכ"ל משרד הביטחון בגיל 29 כשרוב האנשים רק מתחילים לתכנן מה הם רוצים להיות כשיהיו גדולים, כיהן כשר בתחומים שונים, ראש אופוזיציה, ראש ממשלה ונשיא והוא גם חתרן בלתי נלאה לשלום. כשמדברים על הבזבוזים של שרה וביבי מייד קופצים הפודלים של שרה ואומרים שפרס גם בזבז. פרס לא בזבז. התפקיד של פרס כנשיא היה תפקיד שהוא אך ורק ייצוגי, נסיעות, קוקטיילים, חימום היחסים עם העולם. זה עולה כסף. אפשר לבטל את מוסד הנשיאות. אבל נשיא שזוכה לכבוד מלכים בכל העולם – עולה כסף.
פרס עבר בשריקה את גיל 90 והוא חי ובועט. ופרס הוא סלב. הסלב היחיד שהוא גם בא בימים, ילד בן תשעים פלוס. הסלבים האחרים בישראל ובעולם – רובם ככולם צעירים. פרס נמצא בחברה טובה של יודה לוי ונינט טייב. הוא התאלמן והוא עכשיו לבד. הוא הגיע למשרה הכי גבוהה במדינה והיה לאחרונה מובטל.
במקום לשבת בבית ולקטר, כשסיים את ג'וב הנשיא, פרס בן התשעים פלוס, יצא לטיול הגדול מסביב לעולם ופגש שוב את כל שועי עולם והצטלם בכל מיני פוזות מצחיקות, אחר-כך חזר הביתה וחיפש עבודה. אין לי ספק שפרס בבית משתעמם. הוא מסוגל למות משעמום. במסגרת חיפוש העבודה הציעו לפרס משכורת שהיא ממש, אבל ממש לא גבוהה לסלב בסדר גודל שלו: 30 אלף שקל בחודש ברוטו. כפרזנטור של בנק. פרס אוהב אקשיין ואוהב מצלמות וצומי. הבנק הוא הבנק של שרי אריסון. סו פקינג ווט? תפרגנו לו. מה קרה? נכון שהיה מתאים לכולנו שילך ללמד בבית ספר בפריפריה – שדרות או קריית שמונה. אבל הוא לא רוצה. הוא רוצה לעשות משהו אחר שבכייף שלו. זכותו.
שמעון פרס לרבים הוא סוג של סמל כמו דגל והמנון והציבור רוצה שיתנהג כמו סמל, אבל לא בא לו. הוא רוצה להתנהג כמו סלב. כמו שיאיר לפיד עשה כשהיה פרזנטור של שרי אריסון. מה יש? והוא עבר את גיל 90. אין דברים כאלה. פרס אמור להכנס לספר השיאים של גינס כמבוגר הכי חיוני בעולם. אני מאחלת לו, שיעבוד במה שבא לו ועושה לו כייף וירוויח כסף, כמה שיצליח להוציא במשא ומתן כשכר עבודה שלו – אחלה. זה טוב לאגו ולנשמה. אני מאחלת לו שגם ימצא אישה ומאהבת ויצא איתה לבלות בארץ ובחו"ל. והכי אני מאחלת לו שיאריך חיים באיכות טובה בלי מחלות וכאבים ובראש צלול. עוד ועוד – כי הוא ענק.
שתי הערות:
1. לאחר כתיבת הטור פרס נסוג מההסכם. הסכום שהציעו לו היה 30 אלף דולר ולא שלושים אלף שקל. היה מדובר בהסכם לגבי גיוס כסף לבנק בחו"ל לממעשה הכנסת כסף למדינה. הכסף שהיה מקבל מהבנק היה מיועד מצידו למטרות ציבוריות. אבל: מאחר שהציבור כבר יצא עליו בשצף קצף. הוא ויתר..
2. גיא רולניק כתב מאמר חשוב בדה מרקר של שישי 24.4.15 בעניין הבנקים בכלל ופרס כמגייס משקיעים לבנק הפועלים בפרט. רולניק שכנע אותי שהבעיה עם הג'וב של פרס היא חבירה לגוף ששולט ביד רמה במשק תוך מעיכת החלשים ולטובץ הטייקונים. בנק הפועלים על פי רולניק הוא קפיטליסט חזירי. לזה אני מסכימה. אם הג'וב לפרס היה מטעם בנק חברתי או מסגרת חומלת כלשהי זה היה בהחלט יותר נכון. רולניק ממליץ לפרס לסייע לכחלון במאבקו בכוחם הלא סביר של הבנקים בישראל. לכך אני בהחלט מסכימה. העיקר שימצא תעסוקה פורייה שתביא תועלת. כל עוד פרס חי עם היכולות האדירות שלו. מאחלת לו בריאות, אריכות חיים והמשך פעילות פורייה
3. הלינק למאמר של גיא רולניק














