298 עמודים
מאנגלית: שרית פרקול.
עורך ראשי: אהרון לפידות.
קוראים הוצאת ספרים.
ז'אנר: מתח.
כמה שאני אוהבת ספרי מתח! ספרי מתח מעלים את הדופק. ספרי מתח משאירים אותך דרוך, ספרי מתח בעלי קצב מטורף, וספרי מתח טובים הם כאלו שהחדשות עולים לאורך כל הדרך, עד לסוף המפתיע.
ילדה אבודה הוא ספר כזה!
את הספר קראתי במהלך יום הכיפורים. העביר לי את הזמן בצורה מושלמת (לא שהיה משעמם יותר מדי אצלנו בבית בכיפור הזה).
ובכל זאת,
קימברלי ליימי, תושבת מלבורן שבאוסטרליה היא מורה לצילום. לה אחות בשם איימי ואב חורג העונה לשם דין. אמה, קרול ליימי, הלכה לעולמה לפני ארבע שנים ממחלה קשה.
ילדותה הייתה טובה באופן כללי, לא משהו חריג (לא ממה שהיא זוכרת לפחות).
יום אחד מגיע אליה לקולג' אדם, סטוארט, ובפיו בשורה המטלטלת את עולמה.
הוא מספר לה על ילדה שנחטפה לפני עשרים ושמונה שנים. הילדה סמי, נחטפה מעירה קטנה בשם מנסון בקנטקי שבארה"ב, בהיותה בת שנתיים.
כשהיא שואלת אותו מדוע הוא מספר לה על כל זה, הוא עונה לי שלדעתו היא אותה סמי, היא הילדה החטופה. (לא ספוילר – כתוב בגב הספר).
כך למעשה נפתח הסיפור המטורף הזה.
קים מוכת תדהמה לאור הבשורה המפתיעה. לא מאמינה שכל חייה למעשה חיה בשקר.
קים פותחת חקירה משלה לחקר האמת. האם היא אכן אותה סמי ? מדוע אימה חטפה אותה? כיצד היא גדלה 28 שנים מבלי לגלות דבר וחצי דבר על הסוד הנורא שהסתירו ממנה ?
קים יוצאת למסע. ומה שהיא מגלה בדרך פשוט בלתי נתפס.
העלילה נעה בין הווה לעבר. בין העיירה מנסון – סביב אירוע החטיפה ומה שאירע בסמוך לו, לבין מלבורן אוסטרליה של היום.
הספר מסופר בגוף ראשון מפיה של קים ככל שהעלילה מתמקדת במלבורן, וכשהעלילה מתנהלת במנסון – היא מסופרת בגוף שלישי מפי מספר כל יודע.
השילוב של השניים מרתק וכתוב בצורה קולחת וזורמת ללא כל קושי.
אהבתי את השילוב ואת הערך המוסף שלו בסיפור.
הספר גדוש במנות טובות של אופל, סודות ושקרים, שמדהימים את קורא עם ההתקדמות בקריאה.
דמויות המשנה נפלאות, עגולות ושלמות, והן מוסיפות נופך לסיפור המסגרת, עד להרכבת הפאזל המלא.
בכתיבה סוחפת ומותחת מוביל אותנו המחבר, הנפלא, יש לומר, דרך חתחתים מסוכנת ואפלה, הנעה בין אמונה לאתאיזם, בין דת לכת, בין הסתה להכלה, בין השונה למוכר, בין הפשע לצדק, בין החוק הכתוב ולחוק הלא כתוב.
מורט עצבים כתב עליו מחבר "האישה בחלון", ואני נוטה להסכים איתו.
תוך שעות בודדות גמעתי את הספר בשקיקה, בציפייה דרוכה לדעת כיצד יסתיים, לצד רצון עז שלא יסתיים.
אין ספק שהסופר הזה נכנס לרשימה שלי, וכולי תקווה שנראה ממנו מותחן נוסף בקרוב.
לעניין עריכת התרגום, נעשתה עבודה טובה בסה"כ. גיליתי מספר טעויות ש"קפצו" לי לעין, (ומי שמכיר אותי יודע כמה אני לא סלחנית לגבי זה), אך הן לא היו רבות והן לא היו כאלו שהעיבו על חווית הקריאה שלי.
נהניתי מאוד ואני כאן כדי להמליץ.
קריאה מהנה.
