שיחה עם כמה חברות יקרות ממועדון הקוראות של סלונה
הביאה אותי לכתוב פוסט ששוכב אצלי במגירה יותר מדי זמן.
הספרים בכלל והקריאה בפרט הם מהאהבות הכי גדולות שלי.
אני קוראת כפייתית, חייבת לסיים ספר בשבוע כדי לשמור על השפיות הנפשית.
וכשזה לא קורה ,אני מרגישה כאבים בגוף (בעיקר במח) מהחסך.
אז איך אני מוצאת זמן בין להיות אימא ועקרת בית במשרה מלאה לעצמאית שעובדת מהבית?
לא קל!
יש כאלו שלא מוותרות על הכושר,על הזומבה, על הספר או על בונת הציפורניים
אני לא מוותרת על הקריאה – פשוט כי זה מה שעושה לי טוב על הלב.
מה שאני לא מצליחה למצוא אליו את הזמן הראוי הוא שילוב בין 2 האהבות שלי הקריאה והכתיבה.
המון זמן חולמת לפתוח קטגוריה חדשה בבלוג של המלצות על ספרים
ולשם כך ,לדאבוני אני לא מוצאת את הזמן .
אבל אני לא הראשונה ולא אחרונה שקוראת.
אלא שרק בשיחה עם הבנות הבנתי עד כמה
מה שמעניין אצלי היא שבחירת הספרים נעשית באופן קצת אחר כי לרוב,לא אני בוחרת לעצמי את הספרים.
איך זה עובד?
אורית היקרה,בת זוגו של אבי מתנדבת בספרית הקיבוץ בו הם גרים.
מדי שבוע היא מביאה לי לפחות 2 ספרים על פי בחירתה.
הם יכולים להיות הכי חדשים על המדף,כאלו שהבוקר הגיעו לספריה
ויכולים להיות עתיקים שהעלו אבק על המדפים וצברו עשרות שנות ותק.
לפעמים ספרים שקראה ואהבה או כאלה שמבקש את חוות דעתי עליהם.
האמת שאף פעם לא שאלתי מה עומד מאחורי בחירותיה
ובעצם זה לא משנה כ"כ
כי 95% מהמקרים הבחירות כל כך מוצלחות ונכונות שאין מה לשאול…
לפעמים מרב שכבר עברנו על המוני ספרים,מגיעים בטעות ספרים שכבר נקראו .
אבל רגע,כתבתי כתבתי ועל שום ספר עדיין לא המלצתי…
אז מאיפה מתחילים ,מהחדש או מהישן
הרי קראתי מגוון כל כך גדול
ובכל זאת צריך להחליט!
הנבחר הראשון שלי הוא "לא מפסיקים אהבה באמצע" של ליאור אנגלמן
שיצא לפני כשנה בהוצאת כנרת-זמורה-ביתן
