לפעמים אחרי שניסיתי ועברתי את כל סוגי האבקות, הספריי וסבון האבן המוצק, נראה כאילו עומדות בפני שתי אפשרויות:
לנסות עם נייר לטש או פשוט – לגזור משם את הכתם במספריים.
במשך 11.5 שנותיי כאמא מאותגרת כביסות, למדתי רבות והסקתי לא מעט מסקנות:
– משתדלת שלא לחכות עם הכתמים בעיקר הקשים ולטפל כמה שיותר מוקדם. הפסקתי לפחד ממסירי הכתמים,לפעמים הם הפתרון היחיד ובמקביל לעקוב אחר הוראות השימוש שלהם ועל הסימנים הקטנים שעל תווי הבגדים.
– הפרדת צבעים –זה מאסט! הכי מבאס להוציא חולצת ביה"ס לבנה של הגדול עם כתמים ורדרדים מהשמלה האהובה של הקטנטנה. ולכן יש כביסה לבנה, אדומה, כהה וכו' וליתר בטיחות מוסיפה למכונה דפי הפרדת צבע. שלא יהיו הפתעות.
– כביסה ביד. יש בגדים שפשוט לא מיועדים למכונת הכביסה! בעיקר החולצות הלבנות המעצבנות האלו עם השרוולים הצבעוניים.יש נטייה גם ליצר בגדי גוף לקטנטנים בסגנון הזה שאת לא יודעת עם איזה מכונה לשים.אני אישית לא אוהבת לקחת סיכונים.
– את כל הכביסה לקיפול, על המיטה שלנו אני מניחה. ואם היא מצליחה לחכות בסבלנות עד סוף היום, היא מספקת ריפוי בעיסוק זוגי לפני השינה.
מדליקים ברקע טלויזיה ואת הקיפול בכלום זמן ביחד מסיימים.
כי אין ברירה, מקום לישון צריכים?
צריכים!
אבל מה לעשות ולא תמיד יש זמן לכבס במקום ובאותו היום?
הסופ"ש האחרון היה מאתגר במיוחד.
בוקר שישי התחיל בהפנינג יום המשפחה מהגן של הקטנה.
הכיבוד הוגש בשפע, גם הבגדים נהנו ממנו.
שישי אחה"צ – החגיגה ממשיכה
הילדה מתעקשת להיות עצמאית ואוכלת מעדן לבדה…
ולקינוח הסופ"ש : חוגגים יום הולדת 3 לבת הדוד האהובה.
ומה התוצאה של שמלה לבנה+ עוגת יום הולדת?
ניחשתם נכונה, כתמים.
וכשאני כבר על סף יאוש, לכביסה או לפח. ואיך אצליח להציל את השמלה של דורה שהיא אוהבת כל כך? סדרת מוצרים חדשה מבית סנו המיועדת לקטנטנים לכלכנים במיוחד.
את הקטנה זה הצחיק והיא סקפטית לגמרי: "נראה להם שיוכלו עלי?"
אבל כשאמא מיואשת -הכל היא מנסה.
שופכת מסיר כתמים (ומחכה 10 דקות לפי ההוראות, כמו ילדה טובה) , מוסיפה ג'ל כביסה, מרכך והיידה למכונה.
מכבסת, תולה וממתינה לתוצאה. ובינתיים מישהו מתנדב לעזור לי לקפל את הכביסה?
