לגלות חופים חדשים….
בעצם, רצינו ללכת לעשות ראפטינג. חשבנו ללכת ככה בצהריים, כשחם ולסיים לעת ערב כשקצת יותר קריר ולקנח בארוחת ערב.
אז מרחנו את הבוקר. הבנות בשינה ואני בתרגול יוגה. ואז ארוחת בוקר משובחת – לחמניות טריות נאפו בתנור, חביתות חובתו במחבת, ירקות, גבינות….ורק אז יצאנו. וגם זה בהתלבטות כי היה קריר ומעונן כל היום (כן! קריר ומעונן!)
מסתבר, שכאן הקצב הזה לא עובד. כבר אין ראפטינג בשעת הצהריים וגם העניין ממש יקר! יקר באופן מפתיע למחירים כאן וגם בכלל. נכנסנו למסעדה DP שמאד נחשבת כאן גם בקרב המקומיים, ואיכשלא יהיה ובאופן לא מפתיע, בנות התשחורת היו מסוגלות לאכול שוב כאילו לא סיימנו ארוחת מלכים לפני שעה. אני הסתפקתי בקפה (השבועי שלי….שותה רק פעם – פעמיים בשבוע) וחצי פרוסת עוגה (בחרנו עוגת שוקולד, אבל יצא שוקולד מריר, אז חלקי היה גדול יותר) משם הלכנו לראות את האיילים – מין שמורת איילים פרטית. משפחה ענקית של איילים ואיילות שמוגנים בשטח מגודר. לפעמים נחבאים בצל העצים ולפעמים מקפצים על הגבעות.
ומקום נוסף שהוא מלון – מסעדה – ראפטינג ועד עכשיו תמיד ראיתי אותו סגור, מחוץ לעונת הפעילות. Zeleni kut,הפינה הירוקה קוראים לו (ואנחנו גן העדן הירוק). מסתבר שיש שם חוף.
חוף עם שמשיות, מתנפחים במים, סירות, כדורשת (Emely Manor) ושאר אטרקציות. נחזור לשם מחר! לעומת זאת, חזרנו הביתה, וצעדנו לאורך המרז׳ניצה וכאן מצאנו ש-ל-מ-ו-ת! מזח קטן, סולם קטן והופ! למים הצלולים! בלי שהרגליים צריכות להתחכך בשיחים הרכרוכיים שאנחנו ממש לא אוהבות! בשלב הזה, רק נעמי קפצה למים. אני יצאתי לצעידה קצרה (מדי) למפלים וחזרה (זה קרוב כל כך!) וכשחזרתי מצאתי את שתי הנערות חוצות את הנהר בסירה המצחיקה, הקשורה לכבל ומוסעת מגדה לגדה בכוח הרצון והגלגלת.
הבנות יצאו עכשיו לצעידה ספורטיבית ואני אתיישב בספורטיביות לעבוד קצת. ערב טוב וקריר לכם ותתענגו על התמונות! זה שווה!
