יום שישי.
כמעט כמו כל יום שישי….קניות, להכין אוכל, לחכות לבעל מקצוע, שצריך לסיים כאן משהו…קצת לעבוד על המחשב ועוד מעט לרדת לנהר ולשתות כוס יין בגינה. רגע! בארץ אני לא יורדת לנהר…וכאן אני בכלל הישראלית היחידה באזור, בטח גם היהודייה היחידה (יש קהילה קטנה בזאגרב אבל זה כמעט שעה נסיעה) והאמת היא, שאנחנו כבר קצת מפורסמים כאן. נסעתי בצהריים לקרלובץ. זאת נסיעה של בערך 20 דקות אל עיר המחוז שלנו. יש עוד עיירה קטנה בדרך ורוב הזמן אפשר להסתדר עם מה שיש בה, בלי להרחיק לעיר "הגדולה" אבל אני מרגישה יותר ביטחון בנסיעה לקרלובץ, כי זה בערך לנסוע ישר, ישר, ימינה ושוב ישר, ישר, יותר מאשר להיכנס לתוך העיירה (שקוראים לה דוגה – רסה) ולהתברבר בה….אז כך, נכנסתי לרכב (הידני…), התחברתי לתחנת הרדיו המועדפת עלי (כן…כבר יש לי העדפות! התחנה הזאת היא כאילו שיכפול של 88FN עם "המוסיקה הכי טובה ברדיו") והתחלתי לשיר. אלא, שיש פיתול מסוים, שבו כדרך פלא מתחלפת התחנה לאחת מתחנות הפולקלור, המאד נפוצות כאן. כמו רשת ג' אבל רק של מוסיקה קרואטית ובמיוחד עם הצליל המאד אופייני ועממי. כמו שברשת ג' היו שמים רק מוזיקה מזרחית או רק אריק איינשטיין. הכל נשמע מאד דומה…ואני ממשיכה בדרך המפותלת, כבר יודעת בערך מאיפה יציץ אלי הנהר או איפה יש מעין קניון בין הגבעות ואפילו התחלתי לזהות את הדרך לפי גינות הירק (תיכף אחזור לעניין גינות הירק) ואז פתאום! עוד פיתול בכביש והופ! חוזרת לה תחנת "אנטנה" להנעים את זמני. ובדרך חזרה – אותו דבר. יש קטע דרך מסוים, שמתחלפות לי התחנות. והכי קטע, אחרי החגיגות והמסיבות בבית של החברים שלנו תמרה, מירו, לאנה ומאיה – יש שירים קרואטים שאני כבר מזהה ומכירה! אחרי הדרך הכפרית, עם הבתים הקטנים, חלקם מחודשים חלקם ישנים וחלקם לא גמורים ועומדים עם הלבנים הכתומות העירומות, השדות וגינות הירק (רגע, עוד לא. עוד מעט נדבר על זה) מגיעים לעיר. למרות שקרלובץ היא עיר המחוז, לא תמצא בה בניינים גבוהים וגורדי שחקים??? פחחחח….ממש לא! ממוצע של 3 או 4 קומות לכל היותר. החלק הישן של העיר חוגג החודש יומולדת של כמה מאות שנים. דרך אגב, קרלובץ היא מהערים היחידות בעולם שיש להן תאריך מסוים, בהן הונחה אבן הפינה. וזה קרה הרבה לפני תל אביב….וזה קרה שבוע (וכמה מאות שנים) לפני יום ההולדת שלי, הקרב ובא.
נסעתי ישר למרכז הקניות סופר-נובה. מרכז חדיש ומחודש וההיפך הגמור לעיר עצמה. חלק מהמרכז זה קניות פתוח, כמו מרכזי "ביג, אצלנו וחלקו מקורה וממוזג. במרכזו מרכול ענק ומשופע. אני מתרכזת בעיקר במחלקת הפירות והירקות ונהנית גם מהפירות שיש בארץ – אבטיח, נקטרינות, משמשים (כתומים יותר מבארץ) וגם מאננסים מיובאים, שנמכרים בערך ב-6-7 שקלים ובמבצעים של הרבה פחות מזה וכמובן, פירות היער שאני ממש, ממש אוהבת. רק הלימונים נמכרים במחיר מופקע. ולנו דווקא יש עץ לימונים בטבעון (וגם לשכנה יש…). רוב האנשים, שפגשתי כאן, בכלל לא קונים פירות וירקות. הם מגדלים. ובכל זאת, כנראה שיש מי שכן קונה, כי המבחר עצום וטרי. גם מאד מקובל למכור בחצי מחיר את מה שנמצא בחנות כבר כמה ימים. למבצע קוראים כאן "אקציה"! כן…המילה הנוראית הזאת משמשת כאן להזדמנות כלכלית מיוחדת. בפעם הראשונה שניסיתי לקרוא את המילה (כותבים אותה aktcja) שאלתי את תמרה מה המילה הזאת והיא קראה בהתלהבות "זה אקציה! מבצע מיוחד!" כן…חשבתי לי בלב, אכן, מבצע מאד מיוחד. אבל עכשיו התרגלתי ואני משתדלת לנצל כל אקציה שרק אפשר! אז למה רוב האנשים, שהכרתי כאן, לא קונים פירות וירקות? כי יש להם גינות ירק. גם לחברים שגרים בפרברי קרלובץ ועל אחת כמה וכמה מי שגר בכפר. שטחי ענק של גינות ירק, חלקן מגודרות, אחרות מחופות ויש כאלה שפשוט שם. וכולם עובדים בהן ועובדים קשה. אחרי שעות העבודה הרגילות מנכשים, מטפלים, מעשבים וקוטפים. כך הביא לי השכן שקית של מלפפונים, שמיהרתי לכבוש במלח (זה ממש משונה עבורם. הם כובשים בחומץ) ואז גם הביא לי צרור שמיר, כדי לתבל היטב את המחמצים שלי ושכנה אחרת הציעה לי קישוא בגודל של טלויזיה….אוכלים מפרי גינתם, מסביב מגדלים עצי פרי (רוב העצים הם של פירות. אין עניין בעצי נוי), גינות תבלינים וכשיש שפע של תוצרת – מחמיצים, כובשים, רוקחים וממתיקים. בכל הסופרים יש מארזים של צנצנות ובקבוקים כי בקיץ כולם מכינים דברים בצנצנות או בבקבוקים. יש אפילו מארז מתוק להפליא של תוויות מעוצבות יחד עם נייר מיוחד וחוטי קשירה, כדי לעצב את הצנצנות.(רציתי לקנות כזה, למרות שעדיין לא הצטרפתי לטרנד הצינצון. עדיין). את היין והראקייה מכינים במרתפים ומביאים אחד לשני בקבוקים, בכל הזדמנות. מכיוון, שכל אחד מביא במתנה מתוצרת גינתו / מרתפו יש גם שפע של אריזות, שקיות, סרטים ותוויות בכל סופר. ואני? הישראלית היחידה כאן….הכנתי לי טחינה עם מיץ מלימונים במחיר מופקע ואני הולכת לאכול ארוחת ערב. אם אזכור, אספר מחר למה ואיך דובי ואני כבר מפורסמים כאן וכולם כבר שמעו עלינו….שבת שלום ושלווה