שש נשים לובשות לבן – אצל גבירה ולקוביץ – עיצובים.

למה נהוג ללבוש בגדים בצבע לבן בשבועות?

לבן משמעו טהור שאינו דורש לעצמו כלום. בגדים לבנים הם סמל לתכונת הכוח העליון,תכונת הנתינה.

לעומתו, האגו של האדם, תכונת הקבלה,  דורש לעצמו את הכל, גם על חשבון האחרים ומסומל בצבע השחור.

כשהאדם הופך "לבן" ומתעלה מעל האגו בעזרת שיטת הקבלה, הוא מוצא תשובה לכל השאלות המהותיות ששאל במהלך חייו ואף יותר מכך

 הוא מגיע לדרגה שבה הוא מרגיש את הכוח העליון במלואו ומתאחד עימו.

 הקטע נלקח מקבלה לעם עיתון אינטרנטי.

 

18766396_10155470741954301_1637192668680820640_o

קיימתי שיח עם גבירה ולקוביץ' בצ'ט של הפייסבוק. שאלתי ככה: בא לך שנעשה יום צילום אצלך בסטודיו?

מאירה ואני פעילות מאד בתחום מזה שנה וחצי מאירה מצלמת אותי ואני מצטלמת אצלה.

גבירה: ברורררר מתי? אני: תגידי את

גבירה: אפשר בימים אלה ואלה כי אח"כ שבועות.

(מיותר לומר שמי שחיה בלי עבודה מסודרת רק הופעות מדי פעם לא תמיד יודעת מתי החגים פורצים).

משהו בפנים אמר לי לבחור את יום שני לפני ערב חג.

 

18738644_10155471325544301_1800321133791816223_o

אמרתי: מה דעתך  שנזמין עוד בלוגריות מסלונה (גבירה ואני בלוגריות בסלונה)???

אמרה: ברוררררר

וכך עשיתי.

נענו מעט ומהמעט נשאר יותר מעט.

לא היו חוקים להפקה היה משהו באוויר של רצון טוב ומה שיהיה יהיה.

בשלב זה רק אני יודעת איך מאירה גוראי רז מצלמת וכמה היא "מתאבדת" בזמן הצילום וההפקה.

מאירה ואני בנינו קונספט שנקרא צילום חווייתי לנשים וזה אומר שהן לא רק יוצאות יפות ,הן גם צוחקות, רוקדות, נעות לכל כיוון, ובעיקר פוגשות נשים מדליקות על הדרך.

 ואחרי כל אלה התוצאות של מאירה המוכשרת מראות  עוד פנים שלנו שאולי לא הכרנו קודם.

בדקה התשעים מתוך אינטואיציה שאלתי את גבירה אם אוכל להזמין אשה מיוחדת שהיא סטייליסטית בשם חגית דנה סטייליסטית אישית שהכרנו ברשת ואני עוקבת אחר הסטיילינג האישי שלה ומתעלפת כל יום מחדש.

 

גבירה: ברורררררררררררררר

כתבתי לחגית תבואי עם חברה יהיה כיף בטוח.

תוך שעה קיבלתי אישור על הגעתן של חגית ודליה גילהר אמנית תכשיטים/ציירת/ יוצרת וגם משקיענית בסטיילינג האישי שלה.

את רינה לזר שותפתי למופע "מדברות לרוחב"צרפתי על דעת עצמי.

רינה הולכת אחרי בעיניים עצומות. רק שואלת לפעמים מה הכיוון ולכמה זמן???

היא יודעת שלרב ל-זמן אין חשיבות איתי מאחר ודבר גורר דבר ופתאום יש זוויות טובות כמובן והמטרה הנעלה היא הנאה אחת גדולה.

רינה לפעמים מתנהגת כאילו אני אמא שלה. אני מסכימה כל עוד היא עושה מה שאני אומרת.

למרות שיש בה שובבות ומרדנות קלה… יש בינינו יחסי כבוד מלאים והיא סומכת על אמא אירית.

גבירה ולקוביץ המארחת!

את גבירה אני מכירה הכרות שטחית מהעבר הרחוק כשיהלי ביתי השחקנית ניסתה להתפרנס ממכירת תכשיטי פימו שאני עיצבתי והכנו במו ידינו מס' שנים.

כבר אז התרשמתי מלבה הרחב והנתינה שלה ללא ציפייה לתמורה.

נפגשנו שוב לאחרונה בסלונה וכאן מתחיל הפוסט.

מסלונה הגיעו מאיה בן שלוש בלוגרית

ורווית ליפשיץ ציון בלוגרית.

 

18738338_10155470740944301_1841841211721566703_o

גבירה הכינה אותי שהיא תהיה בישיבה עם מעגל נשים שבאות לסגור פרטים לגבי ארוע אינטימי בחצר שלה ברח' הדרים 6 הוד השרון עם הפעלה שגבירה מקיימת.

וכדרך אגב אמרה אולי נציע להן את ההופעה שלך…

קצת על עצמי לספר ידעתי (מועתק משירת רחל)

אני יזמתי בחמש שנים האחרונות לחיי שני מופעים קומיים אחד עם ביתי יהלי חנדרוס דגמי שנקרא "טיפול 10,000" מופיעות בקביעות בתאטרון הסמטה אחת לחודש וברחבי הארץ.

 והשני נקרא "מדברות לרוחב" עם שותפתי היקרה רינה לזר מופיעות ברחבי הארץ.

איך שאני נכנסת לחצר אחרי פריקת הציוד גבירה אומרת: אירית בואי תציגי את עצמך וספרי קצת על המופע  שלך.

אני בפיתולי המח מתה לשתות, לנגב את הפנים להרגיש את המרחב להתחיל להיות נחמדה לכל אלה שאני לא מכירה וכמובילה את מיזם הבוקר אני מגייסת את כל "חומר הנחמדות" שקיים בי ומשתדלת לא להרגיז את מאירה הצלמת שהיא בעצם מרכז  ההפקה…והחם לא מיטיב עם שתינו בלשון המעטה.

ניגשתי עם חיוך רחב והצגתי את עצמי קצת סיפרתי על שני המופעים שלי ובחיוך כמו בתיה עוזיאל אני אומרת להן: במקרה הכנתי את רינה השותפה שלי מראש.

(רינה מה שנקרא באותן שניות נמצאת בעולם הפינוק ושרק אני אעזוב אותה ב"אמשלי", היא עכשיו לאט לאט רוצה לקלוט מי,מה מו??? ושאם אני רוצה שאני אעשה מה בא לי רק שלא אפנה אליה!!!)

ואז הן ביקשו קטע קטן… ומצאתי את עצמנו ככה בחם של הבוקר, עומדות בחצר לא מכירות לא יודעות פרטים מיוחדים ומציגות קטע מ"מדברות לרוחב"

 
גבירה 1

בתוך הסיפור האישי שלי על איך מצאתי את בן זוגי לחיים נכנסות חגית ודליה שאני מארחת אותן ולא מכירה פיזית בכלל…

מכניסה אותן חוזרת לסיים את הקטע ולציון בא גואל.

נכנסות הבנות של סלונה מאיה ורווית .

גבירה עושה לי תנועה שהכל שלנו ושנעשה מה שרוצות.

וככה בלי הרבה כיוונים התחילו הצילומים כשכולנו מבינות שהולכות לפרגן לסטודיו המדליק הזה שנקרא עיצובים של גבירה ולקוביץ' ברח' הדרים 6 הוד השרון.

לא אגיד מילה על החם והשמש היוקדת כי אור וחם עדיף מקר וחושך.

היתה אווירה מדהימה.

וככה זה נראה.

 
 
 

18738993_10155471925349301_4284751330045015024_o

 18739271_10155471324289301_3619541164114534546_o 18700607_10155471323579301_2861244167386403171_o 18738809_10155471322279301_5326335582194975413_o 18766600_10155471321524301_4024666190717514772_o 18738494_10155471325379301_6350053753820250976_o 18738344_10155471320594301_3620306141754157100_o18738874_10155470745254301_3762979306373047509_o  

אירית דגמי - אשה בגיל השלישי.
כששואלות אותי איך התחלתי את העסק שלי "העגילים של אירית דגמי", אני מספרת שאני אשה כזו שהחלומות שלה מגשימים אותה.​את סוג העגיל הזה עם שלושת המרקיזות משובצות בשלל צבעים אני עונדת מעל עשור.פה ושם חברות ביקשו שאכין גם להן וזה התנהל כעגילי אירית והחברות שלה.​יום אחד העלתי פוסט לפיסבוק שלי וסיפרתי על העגילים.​הפוסט יצר עניין ונשים החלו להתעניין בעגילים ושאלו אם אני מוכרת? אמרתי כן.​ומאז הכל היסטוריה.​אני נשאלת למה דווקא הצורה הזו ולמה רק את הצורה הזו אני משבצת ומוכרת?​התשובה שלי:​יש משהו בנפילה הזו של שלושת המרקיזות שצורתן כצורת עלים,ומניסיוני גיליתי שהדגם הזה מחמיא לכל אשה שעונדת אותם ונראה כאילו עיצבו אותם רק בשבילה.