יד ראשונה מרופא

הוא רופא. זה מה שכותבים בכל מקום. כל כתבה מדברת על ההתמחות והצלב האדום ומוכר בתחומו וכמה שהוא איש מדהים.

ואני שואלת, במה הוא שונה מכל רוצח אחר? איכשהו הכתבות בכל המדיות מדברות בעיקר עליו, קצת עובדות יבשות על הנרצחת, בכל זאת, אבל הרוב עליו. למה? כי הוא רופא? מעצם היותו רופא וחתום על שבועת היפוקרטס הוא אמור להציל אנשים ולא להרוג אותם. ולא, אני לא מתייחסת לכל מה שהוא עשה במהלך חייו. את כל אפשר לקרוא, כאמור בכל הכתבות. וזה לא רלוונטי לרצח.

מה אני מבלבלת לכם שוב, אתם שואלים?
כי זה מתסכל. כי במקום להתייחס לעובדה שרצח אישה יכול לקרות בכל מקום, לכל אחת ולא משנה מי בן הזוג שלה, רופא או עו"ד או טייס או זגג או נהג משאית, המקצוע שלו לא רלוונטי, הכעס שלו, חוסר השליטה שלו הם הרלוונטיים. חוסר התלונות שלנו, הנשים, הן הרלוונטיות, הפחד לעשות משהו כדי לא להרגיז אותו, הוא רלוונטי.
לא, אין לי פתרון, יש לי רק פחד. כי זה יכול לקרות לכל אחת. בכל מקום. בכל זמן.

בתמונה: הבוקר באימון, הלב קפץ לי מול העיניים. לא, אין לי לב מאבן, אבל אף אחת לא צריכה למות מ"אהבה".