בישראל, בשונה ממדינות משפט מתקדמות, הדין האישי הינו דין דתי, כל בני דת על פי ההלכה הרלוונטית להם. אי לכך ובשל הגבלות דתיות כלפי חיתון זוגות שאינם עומדים בקריטריונים ההלכתיים, מוצאים עצמם זוגות שונים, נעזרים באלטרנטיבות זוגיות, למיסוד הקשר. אחת האלטרנטיבות המעניקה לכאורה זכויות זהות במוסדות ממשלתיים, הינה הגדרת שניים כידועים בציבור. במאמר זה נסקור מהם ידועים בציבור ונסביר לגבי פרידה – אופן חלוקת הרכוש והמזונות בין ידועים בציבור וירושה בין ידועים בציבור.
מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.
מהם ומי הם "ידועים בציבור"?
בשונה מתפיסה הרווחת בין אלו המתיימרים לדעת מי הם ידועים בציבור (הטענה הרווחת טוענת כי אלו בני זוג מעל 7 שנים), הגדרת ידועים בציבור אינה תלויה בזמן הזוגיות ביניהם. על פי פסיקה והלכת המשפט הישראלי, על מנת להיחשב כידועים בציבור, על בני זוג לעמוד בשני תנאים מרכזיים: ניהול משק בית משותף (לפי פסיקה, הדבר ייחשב לרוב בניהול חשבונות יחדיו ומגורים תחת אותה קורת גג) ושותפות חיים (כלומר, ביצוע הפעולות הקושרות את חייהם בשיתוף, לטווח ארוך).
בעבר, היו תנאים מרובים שאותם בחן בית המשפט בכובד ראש. כיום, לאור הסיבות המגוונות שבגללן בוחרים זוג שלא להינשא (לאו דווקא בשל איסור דתי), ובשל העלייה במספר ידועים בציבור, מכירה הפסיקה בתנאים האמורים והמהותיים ביותר בבחינה. כלומר, אין השפעה על זמן היחסים. גם זוג שיחסיו מתחת לשנה, והוא עומד בתנאים, יוכל להיחשב כידוע בציבור. הסיבות להצהרת מעמד היחסים בין בני זוג לא נשואים, נובעות מהצורך לזכות בתנאים המגיעים לזוגות נשואים מטעם מוסדות ממשלתיים וכלכליים. לדוגמא: לקיחת משכנתא, קצבאות בביטוח לאומי, חברות במועדונים, הטבות ברשויות מקומיות וכדומה.
פרידה של בני זוג המוכרים כידועים בציבור:
לאחר עמידה בתנאים והגדרת שניים ידועים בציבור, פרידתם של השניים, לאור השיתוף הנוצר ביניהם בתקופת היחסים, מצריכה התייחסות משפטית, בדומה לגירושין אצל זוגות נשואים. להלן, שני נושאים מרכזיים:
חלוקת רכוש – למרות שלא מדובר בזוג נשוי, לאור תקופת שותפות החיים בין בני זוג ידועים בציבור, יש צורך בהסדרת חלוקת רכוש ביניהם. חלוקת הרכוש ביניהם תעשה על פי הלכה השיתוף, לפיה, בני הזוג הינם בעלי זכות קניינית על רכושו של כל אחד מהם, ולכן, בעת פרידה, השניים יחלקו שווה בשווה את הנכסים ביניהם. שימוש בהלכת השיתוף חלה רק על ידועים בציבור ועל זוגות שנישאו לפני 1974. זוגות נשואים שהתחתנו לאחר השנה הזאת, יחלקו רכוש בהתאם לחזקת איזון משאבים, זאת על פי האמור בחוק יחסי ממון, התשל"ג–1974. חשוב לציין כי האמור חל כברירת מחדל, במידה ואין בין השניים הסכם ממון, המסדיר חלוקת רכוש אחרת.
מזונות בין ידועים בציבור – בדין העברי, כאשר זוגות נשואים נמצאים בהליך הגירושין, יכולה האישה לזכות במזונות אישה, שהם מזונות משקמים, לתקופה שבה האישה מסתגלת למצב שבו היא עתידה לכלכל את עצמה. אומנם דין דתי לא חל על זוגות ידועים בציבור, אך הפסיקה רואה ביחסיהם, כחוזה מכללא. במידה ואחד הצדדים נשען כלכלית על אחר למשך תקופה ארוכה, ובאופן פתאומי מורה האחד על פרידה, יכול השני לזכות במזונות "אזרחיים". אלו הם מזונות משקמים לתקופת הסתגלות, בדומה לתכלית של הדין הדתי.
ירושה בין ידועים בציבור:
על פי חוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"(, ירושתו של נפטר, הינה לבן זוגו וילדיו. חוק הירושה אינו מבחין בין זוגות נשואים לבין ידועים בציבור, ואף מציין בסעיף ההגדרות, כי גם ידוע בציבור יחשב כבן זוג. ההבדל הוא בזכות על הרכוש, דבר שיגרום לחלוקת רכוש שונה בין נשואים לידועים בציבור. משום שאצל ידועים בציבור הרכוש של השניים הוא זכות קניינית, ראשית בן הזוג יקבל חלקו, והחלק של הנפטר יחולק בין היורשים, משם יקבל בן הזוג חלק נוסף. אצל זוגות נשואים, הזכות הכלכלית הינה אובליגטורית (דהיינו, מחייבת) ולכן החלוקה הראשית תסיים חובות ואחר כך יחולק העיזבון בין היורשים.
סיכום:
מעמדם של ידועים בציבור אמנם מקנה זכויות זהות כמו לזוגות נשואים במקומות מסוימים, אם כי גם אלו לעיתים קשים יותר ומאתגרים יותר למימוש. לאור כך, במידה ונשקלת אפשרות למיסוד קשר בדרך אלטרנטיבית, שלא בדרך המסורתית, חשוב לבצע בירור מקדים על זכויות וחובות. מומלץ לעשות כך בעזרת עורך דין לענייני משפחה, אשר יוכל לפרט את זכויותיהם של השניים ואת ההשלכות המשפטיות של המעשה.