ברוב המקרים בחיי היומיום, ההתמודדות העיקרית שלך היא בינך לבינך. הרצון להצליח והפחד מכישלון שניהם משמשים בערבוביה ושזורים לאורך כל היום, השבוע, החודש והשנה.
בהתמודדות שלי כמנהלת, המשפט שמוביל אותי הוא "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ". המטרה שלי היא להנגיש את הלימודים לכל מי שמבקש ללמוד. אין תלמיד שלא יכול להצליח ואין באמת דרך אחת ללמוד, לכל אחד ואחת יש אתה הדרך המתאימה להם. אנו צריכים להתייחס לאדם כעצמאי וייחודי אשר יש לכבדו ולאהוב אותו בהתאם לטבעו ולתכונותיו ולא רק לאפשר לו להיות שונה, מתוך אילוץ וחוסר ברירה, אלא להאמין בו ולהעריך אותו באמת ובתמים.
כמנהלת אני מנסה לבלות הרבה זמן בהפסקות כדי "לחוש" את התלמידים ולהכיר אותם. כאשר אחד התלמידים חושב על "להבריז" משיעור הוא בדרך כלל יגיע אליי קודם, מתוך בחירה שלו לפתור את אשר על ליבו. אני לומדת כל הזמן את שפתם, על עולמם ובעיקר את על אשר ליבם של התלמידים.
התלמידים שלי
אני מהדור שבו רק התחילו לייצר את קופסאות המתכת הגדולות הנקראות "מחשב". בזמני ניתן היה לרכוש קופסה שנקראה תואם IBM 286; המחשב הראשון שהגיע כמעט לכל בית ואנחנו היינו בהתרגשות מטורפת.
זה היה עשור שבו הטכנולוגיה החדשה הגיעה כמעט לכל בית והשפיעה כמעט על כולם. לפני 10 שנים עוד פחדנו מבאג 2000 והאינטרנט רק התחיל לתפוס תאוצה. אבל הילדים שנולדו מאז גדלו אל תוך עולם הרשתות החברתיות, טלפונים ניידים משוכללים אה…אפילו הצפייה בטלוויזיה נעשית היום לפי בקשה או הזמנה.
כיום, אנו צריכים להתאים את עצמנו אל הדור הצעיר, כמי שמבקשים לעזור וללמד אותם המחויבות היא עלינו. אם פעם היינו רואים פרסומת בטלוויזיה, עיתון וזו הייתה הדרך להנגיש את ה"מוצר/שירות" שלנו, היום אנחנו צריכים להיות אונליין כל הזמן משום שהם רוצים לשוחח איתנו בדיוק כשזה נכון ומתאים להם.
לכן, כמאותגרת טכנולוגית, כשהודיעו לי שהתקבלתי לבית ספר לשיווק דיגטלי של סלונה ובנק לאומי, ההתרגשות הייתה עצומה. כמובן ששיתפתי את התלמידים שלי ובעיקר את אלה של יום רביעי בזה שאני לא באמת נעלמת אלא מתחילה ללמוד. סיפרתי להם שאני הולכת ללמוד את העולם שלהם, את הרשת… הגיע הזמן שאפסיק להטריד אתכם בעזרה עם המחשב, אלא אהיה גם שם עבורכם. הם מיהרו לענות: "כן…אבל נותנים שם גם שיעורים? אם לא, זה לא בדיוק לימודים". יהיו גם יהיו, הרגעתי אותם וקיבלתי את ברכתם לדרך.
החלטנו שכפיצוי על זה שאני לא אהיה עבורם ביום שבו הם לומדים, נקבע יום אחר שבו הם יגיעו להכין שיעורי וללמוד. בעצם יצרנו מעין מרכז למידה שבו אפשרי שאצטרף אליהם עם המחשב הנייד וכל אחד יתעסק בלימודיו. הדגש היה על כך שאם אחד מהם צריך עזרה אז יש עם מי להתייעץ במקום. מצאנו את עצמנו ביום שישי אחד, 12 אנשים: אחד מכין שיעורי בית בתנ"ך, השנייה באזרחות, השלישית במתמטיקה ואחת כותבת בלוג. כולם רצו להיות מעורבים, ואמרו לי שהם "כאן, בשבילך" ואני התמוגגתי מנחת.
זהו לחלוטין אחד מהרגעים שמרגיעים את הנפש הרותחת ואת התודעה המבעבעת, ברגעי חסד שבהם את מוצפת תחושת התעלות שעולה על כל דמיון.
ללמוד את העולם שלהם, להתחבר לשפה שלהם, להבין שלא קיימת אמת אחת ובמקום יש עולם שלם של אפשרויות שאותו אני רוצה ללמוד. המטרה שלי היא להבין את כולם, להגיע לכולם. אין מה לעשות, אני רעבה תמיד ואף פעם לא מפסיקה לברר,לחקור לעומק מדוע ולמה וכו'. אני לא קובעת את הכללים בעולם ומרגישה ברת מזל אם אני מצליחה להבין אותם ולפעול על פיהם.
בעצם…. באופן מפתיע או לא (לרווחת מעריצי פרויד) גם בסדנת השיווק דיגיטלי אני מרגישה בעבודה. אני בבית. זה כיף, זה מרתק ואני מרגישה שאני הולכת להצליח.
צילום: גלית סבג
#דיגיטליות בעסקים #לאומי עסקים #saloonaschool
שלכן,
נטע-לי כץ
רעבה תמיד
