נדנדת הילדות, זוכרים?
ולו תעצמו לרגע עיניים (מטאפורית, לא הלכה למעשה).. ותפתחו את תריסי הזיכרון, תפסעו לגיל 6, 7, 8, ותמצאו את עצמכם בגינת ילדותכם, על הנדנדה..
אותה הנדנדה שעפה לעבר הרקיע, הכי גבוה שאפשר, מגרה את בלוטת הפחד, מעוררת חושים, השיער מתנופף ברוח, והנה, תנופה גדולה יותר, רק שלא ניפול מטה….
אז בדיוק אותו הדבר פועל מנגנון החרדה, והטיפול בה.
על מנת לעלות למעלה, חייבים לרדת למטה, ולהיפך.
על מנת לטפל בבהלה, חיוני לפגוש בה.
על מנת להתבגר בבריאות, בחוסן, מוטב להתגבר על פחדים, לא להיכנע להם…
לכן, הורים לילדים המתקשים להישיר מבט, להזמין חברים, להיות עצמאיים, להירדם לבד, לבקש דברים בקול רם, להצביע בכיתה, לעבור מבחן מבלי לקבל שיתוק.. אם תעשו במקומם, ההצלחה וההתגברות תהיה שלכם.
והרי, אנחנו רוצים להכין אותם להתמודדות עצמאית "ולהתנדנד" במסגרת החיים האמיתיים, בכוחות עצמם..
מעלה, מטה, מעלה, מטה.. ולהישיר מבט.. "נד נד, נד נד, רד, עלה, עלה ורד"….
טיפול CBT נמצא מחקרית כאפקטיבי ביותר במגוון הפרעות, בין היתר חרדה על סוגיה.
להתראות, עדי
