התמזל מזלי, ואני יושבת עכשיו בדירה קטנה ולבנה בקופנהגן שבדנמרק, רוח קרירה מנשבת מבעד לחלון, יום בהיר ושקט, מעת לעת נשמעות צפירות של ספינות וצווחות של שחף חולף. באנו לחודש של חיים בעיר הסקנדינבית הנינוחה – אני מלווה את זוגתי, שלה עניינים אקדמיים בעיר, עם בתי הקטנה, בת שנה וחצי – ואנחנו מתחילות ללמוד את הלכי המקום.
הדבר הראשון שבולט לעיני ביומנו הראשון כאן הוא הניסיון של בעלי הדירה שבה אנחנו מתגוררות – המאמץ שלהם, זה לא בא מאליו – לצרוך מוצרים באופן הגון. ראשית: החלל קטן מאוד, אין הרבה מקום, סגנון העיצוב מינימליסטי, ובהתאם לא קונים יותר מדי משום דבר. שנית: על כל מוצרי הניקוי והקוסמטיקה בבית אפשר למצוא את הארנב המנתר. זהו הסימן שהחברות המייצרות נמנעות מהתאכזרות בבעלי חיים [הסימן מוענק על ידי BuAV, ארגון בריטי הפועל נגד ניסויים בבעלי חיים ועל ידי ארגונים דומים ברחבי העולם]. שלישית: מקפידים כאן להפריד בין אשפת נייר, לבין פלסטיק וזבל אורגני.
כלומר, הנה רושם ראשוני חפוז לגמרי: מדובר בתרבות שאינה בוּלמית. זה משהו שהייתי רוצה לאמץ. מעניין אם אפשר בתל אביב.
יחד עם זאת, אתמול אחרי הצהריים שוטטנו מעט ברחובות הסמוכים לדירה, והגענו לגדות אגם קטן. כתריסר ברבורים זקופי צוואר, לבנים, וכמה ברווזים חומים שחו להם בנחת במים הנקיים. כמה מהם התקרבו אלינו ושמחו לקבל מילדתי העולצת חתיכות של לחם. מה שמעניין לציין הוא שקנינו את הלחם בדוכן טייק אוויי מסוגנן שעומד ממש מול האגם – מרחק שלושים פסיעות מהברווזים והברבורים – דוכן, שבו מנת הדגל היא רגל ברווז, וכל שאר המנות בשריות לעילא ולעילא, לאו דווקא של בעלי כנף. בכלל, עושה רושם שאוכלים כאן הרבה בשר, ובעיקר הרבה צורות של נקניק. זה טעים. צריך להתאפק. זה לא קל.
בדרך חזרה עברנו במינימרקט כדי להתרשם מהמגוון. מצאנו לא מעט מוצרים אקולוגיים, שייצורם אינו כרוך בהתאכזרות. הבעיה היא שרוב המוצרים אינם מיובאים לישראל. אבל בהחלט אפשר להשיג כאלה גם בישראל.
האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים מפרסמת רשימה של חברות שאינן מתאכזרות. למשל, מוצרי אהבה מים המלח, ד"ר פישר, ומורז צמחי מרפא. במדריך הבריטי לצרכנות לא-מתאכזרת, שמתפרסם כאן , אפשר למצוא חברות כמו בודי שופ הבריטית ול’אוקסיטן הצרפתית. הרבה חומר מעניין, משכנע ומאתגר – אין לאכול בשר בכלל אם רוצים להיות בני אדם! וגם לא ביצים מלולים תעשייתיים, וגם לא חלב פרה – אפשר לקרוא באתר המצוין של ארגון אנונימוס.