מה ישראלי בעיניי? או יותר נכון, מה אני אוהבת בנו, הישראלים? הנה חמישה דברים.
מכיוון שאי אפשר שהכל יהיה מושלם (צריכה באמת לזכור את זה מדי פעם…) – בכל דבר מתוך החמישה, יש איזכור לחלק קטנטן (להלן "חמישית") שאני אוהבת קצת פחות.
מתחילים:
1. האיכפתיות
כולנו מתלוננים מדי פעם על החטטנות הישראלית המצויה. זאת שמלטפת לך את הבטן בהריון ומנחשת את מין הילוד, גם אם אינכם מכירים.
כולנו גם שונאים את הדיון הפומבי שמתרחש לעיתים בקופת החולים, כולל ניחוש תחלואינו. הדבר תקף גם לגבי דיון במצב המינוס הלאומי (כלומר האישי שלנו), בהמתנה לפקיד בבנק.
אבל היי, החטטנות הזאת היא חלק מהאיכפתיות הישראלית.
זאת שלא תתן לבנאדם להסתובב מיואש ובמצוקה ברחוב מבלי שאיש יגש לעזרתו. אותה אחת שתערוך מגבית לאדם קשה יום או סתם תציע כוס מים קרים לפועל בגינה ביום חם.
2. האוכל
עזבו אתכם מויכוחים מיותרים על מי המציא מה ומתי. הפלאפל שלהם, הסושי שלנו, והחומוס, של מי?
ישראל היא קיבוץ גלויות מופלא וככזה, מאגדת בתוכה מגוון רחב של טעמים מכל הסוגים ומכל המינים.
סושי, קובה וגפילטע פיש נחים להם על השולחן זה לצד זה.
3. הדת היהודית
נושא נפיץ, ללא ספק. אפשר בהחלט היה לוותר על ויכוחי הדת-מדינה והכפייה הדתית (המוצדקים).
אך אם נזקק לרגע את הדת ונביט אך ורק בחלקים הטובים בה, הרי שהם מקסימים:
אחוות האחים, אחדות המשפחה בשבת, הקידוש, הבילוי המשפחתי.
ובכלל, המסורת שעוברת מדור לדור לאורך עשרות שנים.
4. המוזיקה
כן, ישנם בהחלט שירים שככל שיהיו יותר מטופשים, כך רבים הסיכויים שלא יצאו לכם מהראש למשך יום שלם (ולא משנה כמה תנסו).
אבל לצידם יש מורשת ארוכה של מוזיקה ישראלית, מהנה ואיכותית. להקות ויחידים. זמרות וזמרים. ותיקים ו'פליטים'.
5. מזג האויר
אוווווף. חם לי וקר לי וחם לי וקר לי. שוב שלחתי את הילדים עם ארוך כשיש שרב או עם מכנס קצר ביום גשום. כולנו שונאים את זה.
אבל זה בדיוק מה שיפה. השמש שזורחת כאן כמעט כל השנה ומראה לנו שמים כחולים ונפלאים – סימן מופלא ליום טוב (עם חובבי החורף סליחה).
ואחד אחרון, אקסטרא, "עלי" – זיקוקים.
כן, אני יודעת, יש כאלה שמפחדים. ילדים קטנים, בעלי חיים שבורחים מחצרות הבתים.
אבל הרוב אוהבים. חבורות חבורות של מבוגרים וילדים שתרים במהלך החג אחרי מופעי הזיקוקים השונים.
אז זאת הישראליות בעיניי. ומה אתם חושבים?
