חם ב "HOT "

מן הסתם הפוסט הזה יהיה מלא אגרסיות כי צריך לשחרר….. מי שצריך לראות את מה שצריך בטלוויזיה בדרך כלל – מסוגל . חלום רטוב אחד היה לי שלשום: רק אחד,, נשבעת !!! להרים רגליים למעלה, בשקט, עם סיגריה אחת מיוחדת (מותר לי – אתם יודעים)… זה כל מה שרציתי. אהה…לבהות בטלוויזיה עד שארדם.
לא העלתי בדעתי שמישהו יכול לקלקל לי את התוכנית הכל כך עלובה הזו. עינו של מי צרה ועשה לי עין רעה? פיכסה על מי שעשה את זה. מה יש? מה כבר ביקשתי? כמעט ישבתי באפילה אם לא הייתי יודעת להרים פקק בארון חשמל. כמעט הפכתי להיות פולנייה קלאסה.. (אני פולניה, אני פולנייה – לא חושבת שמישהו חשב אחרת…).
צלצלתי ל"הוט" -תענוג, ממש  תענוג !!! גייסתי את כל הנחמדות שמצוייה בי ….איתמר מדבר……עם מי אני מדבר? – ככה מתחיל לו דיאלוג בין איתמר לביני. דיאלוג שהיה אמור להיות משמים ומתפתחת שיחה בסגנון "לחצת על….הוצאת את…תסגרי / תפתחי" – אם לא הייתי קוראת את הפוסט הייתי חושבת שמדובר על פגישה עם הגניקולוג.
הוצאתי, פתחתי, סגרתי, חיכיתי – הכל עשיתי  עד שהגיע "תוציאי את התקע מהקיר.."…כל מה שהוא ביקש "הוט (איתמר) שלום, לשרותך…" ואז, נשמע הפיצוץ והבית החשיך (כמו סרט היצ'קוק כמעט..).  עכשיו אני יכולה לכתוב על זה בסוג של חיוך שמפרק אגרסיות אבל באותו זמן כמעט הרגשתי את סוף העולם או את סופי מגיע…ואני לא ממש בנאדם היסטרי. קצת היסטרי -כן.
מתי קורים כל הניסים? אין להם רגע נכון – הם ייתפסו אותי ליד ארון חשמל, חושך בבית, טלוויזיה שהזזתי מהקיר (איתמר אמר לי…) שבדרך כלל לא רואים את הלכלוך מאחוריה (כי לאן דוחפים את כל מה שלא רוצים שאחרים ייראו  ועד שהעוזרת תבוא…?) ועכשיו…באמצע ה-כ-ל… נכון נכון… חבר(משהו כזה…) בדיוק היה באיזור ובא לבקר……כוס עומאק, סבבה שבאת לבקר אבל למה בעיתוי הזה? לא מתקשרים קודם? בטח מתקשרים….ולא עושים צניחה חופשית לביקור. אני, במסגרת קורס "לא נעים לי" לא אמרתי כלום ונסיתי להראות שולטת במצב.
דווקא רומנטי לשבת ככה…אני חושבת לעצמי. עוד טלפון להוט ועכשיו עליתי ליגה במפלס העצבים ו"רחלי לשירותי" דווקא. מתחיל הדיאלוג המייגע אבל אני בהחלטה אסרטיבית מסבירה לה שאין דיאלוג שיחזור על עצמו. אופציה: שתסתכל במחשב שלה על ההיסטוריה או שתקרא ישר לאחראי משמרת (ראה מילון טכני- אחמ"ש).
אין אחמ"ש היא אומרת. בוא'נה – נראה לך שעשו אותי באצבע אתמול אני מתחילה במפלס 2 בהרמת קול (כמו התחלת רעידה…בקטנה). אפילו בפיצריה יש – חבל שנתחיל לריב כשאני יודעת ש"הוט" לא שייך לאבא שלך. אין לך מניות שם – למה שתבזבזי ים אנרגיה ואני אצרח כי אני בסטטוס אגרסיבי אני עוד מנסה לשכנע…
לא בבית ספרנו כנראה. אין אחראי משמרת – גרסת " הוט -לשירותך שלום – איך אפשר לעזור". תשמעי (האורח מחכה בסלון, סיגריה והכין לעצמו קפה…ככה האורחים שלי וזה מצויין) זה לא חוג תקשורת עם הוט. האופצייה שאני משאירה לך לשלוש דקות הוא לדבר עצמונית עם האחראי שאיננו או לצפות למכתב מעורכת הדין שלי….תחליטי, רק תזכירי לי את השם שלך……(רחלי, זוכרים ?).
דיאלוגים ברקע, אני שמה את הטלפון על רמקול כדי לשמוע מתי יגיע האחראי.  פ-ת-א-ו-ם  הוא נולד. ברכות להולדתך אני אומרת…מתי הברית? מתנות? והוא מתחיל (בלי טיפת הומור)… אני יכול לעזור? לא מתחילים דיאלוג אני אומרת שוב ומחכה שיתעדכן….טוב, אני רואה שתיאמו לך טכנאי ביום רביעי – הוא אומר לי.
בחייאת אני נפעמת…תיאמו אני באמת מתפלאה (בחיי אלוהים) ? שמע, כשאתם רוצים אתם הופכים לסופר יעילים, רק בעייה קטנה – המילה תיאום והמילה רביעי לא הוזכרו . טוב בנימה סלחנית ומלטפת הוא אומר לי אז הנה…ביום רביעי….
אני עולה במפלס (דרגה 4-5).דרגת המותק (קצת צעקות ואיומים). אין טכנאי, אין יום רביעי, אין תיאום. הודעה: מחר בבוקר – טכנאי -כאן. זו ברירת המחדל. באקראי אני  אומרת לו שאני מתכוונת לפרסם בתקשורת…מילת הקסם היום: תקשורת !!!. אל תאיימי עלי…אני ? מאיימת? רק מודיעה. תעשה מה שאתה רוצה. שיהיה לך יום נהדר…
המכר הזה שבסלון שהגיע קודם בלי להודיע (וזה היה חלק מהעונש…) סיים כבר מזמן את הקפה והסיגריה, משבח אותי על הצעקות והאסרטיביות ואומר לי : וואלה, את בריאה כמו שור. אם את מסוגלת לצעוק ככה – סימן שאת בריאה(יופי, אני מעודדת…).
שונאת אנשים שמחליטים אם אני בריאה או חולה וכמה…אולי בינתיים אני שומרת לי את הזכות להיות אגרסיבית, עצבנית, נוירוטית, יכולה להרביץ למישהו בגלל שאני הרבה עם סרטן ויהיה לו סוף – אולי בגלל זה אני עצבנית חשבת על זה ? הפך להיות האובייקט החדש לעצבים. דווקא – אני ממש כמעט בהחלמה…..
ו…מה שלומך אני שואלת בנון שאלנט? איך העבודה ואיך…ואיך…? רוצה משהו לשתות (הוא הרי שתה ואני, אנטיפתית שכמותי מנצלת את המומנטום), לא לא – שתיתי כבר. אהה….יופי שהסתדרת לבד. תשמע – לא נעים לי שלא יכולתי לפנות לך זמן וישבת  ה-מ-ו-ן  זמן בלי תשומת לב….גם אידיוט מוחלט מבין שיותר טוב שיתקרב לפתח המילוט….והוא בדרכו.
טוב, נעשה את זה מסודר ונורמלי פעם הבאה. כן כן, הוא מהנהן. בכייף – והלך לדרכו….
למחרת בצהריים היה טכנאי חשמל וטלוויזיה וחדוות הסדרות הדביליות והרגליים למעלה….באה והשלווה לנפשי.
אתם מרגישים את השלווה המפעפעת מתוכי חברים ? אני רגועה והולכת להכין קפה….:)