תמיד אהבתי לחלום ולחלום בגדול. כבר בתור ילדה חלמתי שאציל את העולם, לא ידעתי איך בדיוק אבל העקרונות שלי היו ברורים לי לגמרי, שחור- לבן, בלי הרבה אפורים.
ומשום מה כשביקשו מאיתנו לשבת ולכתוב מה החלום שלנו לא הצלחתי.
שבוע שלם אני מסתובבת ותוהה מה ואיך לכתוב.
ביומיים הראשונים אמרתי לעצמי שזו בטח החשיפה.
ביומיים שלאחר מכן חשבתי לעצמי שזה חוסר המיקוד שלי, אז אכתוב על שלושה חלומות מקצועיים שלי.
ואתמול הבנתי, אני מפחדת לחלום כי אני מפחדת להיכשל. או אולי אני מפחדת לחלום כי אני מפחדת להצליח.
ובעצם, אני מרגישה כלואה במציאות שיצרתי אבל לא מובילה אותי לאן שאני רוצה להגיע.
בעולם של המוני יועצים, בעולם של יותר מדי כמעט ופחות מדי הגעה למטרות, אני רוצה לייצר שינוי.
אחרי ניהול והקמת 18 בתי"ס במחנות הפליטים בהאיטי, 6 גני ילדים ופרוייקט חינוך מיוחד;
אחרי כמעט 20 שנות התמחות בלמידה והדרכה, עם שני תארים שניים והמון תעודות מקצועיות, אינספור פרוייקטים שניהלתי והקמתי,
לפני חמש שנים נכנסתי למשרד החינוך עם חלום אידיאולוגי לנהל בתי"ס ספר שצריכים שינוי.
עם ניסיון רחב בחינוך, תנועה, למידה, חירום, וניהול פרוייקטים הגיע הזמן שכל החומרים יתערבבו.
אז יש לי שני חלומות
אני רוצה לקדם ולשנות מציאות חיים של ילדים בשכונות ומדינות חלשות;
אוכל לעשות זאת בשתי דרכים, הראשונה דרך ארגונים–
- לנהל בית ספר ייחודי שמושתת על תנועה ולמידה- דרך אגף ניסויים של משרד החינוך
- לנהל פרוייקטים בינ"ל בשכונות מצוקה או באזורי סיוע- דרך יוניסף.
השנייה– להעז ולהגדיר את עצמי כעסק של עצמי–
מומחית חינוך ולמידה, חדשנות ויצירתיות, תנועה ומשחק- כל תחום בפני עצמו ובעיקר החיבור ביניהם ללמידה מאתגרת, מפקפקת, מחדשת, מעניינת ורלוונטית למציאות האמיתית.
תוכלו לקרוא על מי אני בפוסט הקודם של המסע- פה
תוכלו להיכנס לבלוג החינוך שלי- חינוך גמיש שעוסק במה שחשוב בעיני בחינוך.
ואם אתן מכירות או מכירים את אגף ניסויים, את מנכ"ל יוניסף אשמח לקישור (:
ואם יש לכן ולכם רעיונות אחרים- יותר מאשמח לשמוע!!
